פחדים - חלום שחור שחוזר על עצמו לעולמי עולמים

זה מתחיל בקולות התופים...

קצב קבוע שמודיע לגוף "מלחמה"

זה תמיד מתחיל בתופים... בקול השחור שמחולל בגוף מהומה, מהדהד בתוך הראש... עמוק יותר... חזק יותר...

ואז מתחילים הצעדים... בהתחלה באותו הקצב, נחבאים מאחורי התיפוף... וזה הולך ומתחזק... הולך ומתקרב... עד שאי אפשר לשמוע עוד את התופים. הקצב משתנה, הצעדים מתקרבים, ואתה יודע שזה כבר ממש ממולך. אתה מנסה לראות את זה מתקרב אבל הערפל חוסם את שדה הרעיה. וזה נושף בעורפך... ואתה יודע שזה לא יכול להיות אנושי...

עכשיו אחד נוסף מתקרב... אתה שומע את קול צעדיו... ואתה רץ! לא רוצה, לא מוכן, לא יכול להישאר בעין הסערה...

אתה קופא במקום... לא לזוז, לא לצרוח, לא לנשום... השרירים מתוחים והגוף קפוא... וזה שועט לכיוונך!... ונעצר... זה חג סביב, פעם גדול ופעם קטן... נושף בכעס בעוד אתה עוצר את נשימתך... והגוף נחלש ככל שהוא מתקרב... והלב מחסיר פעימות... ואתה יודע שאתה חייב לחזור ולנשום...

אתה שומע אותו מתרחק ומגניב שאיפה חשאית... הוא דוהר חזרה... עכשיו הוא בטוח... טרפו עוד נימצא... ואתה... קופא חזרה!

הוא נושף בראשך ואתה חייב כבר לראות, אתה חייב לדעת מה מסתתר ממולך... הערפל נעשה מעט דליל יותר... הוא נושף לכיוונך בפעם האחרונה... ומתרחק באיטיות.

אתה יוצא ממסך הערפל... מוכן לראות את היצור...

הכול מסתיים... אתה לבדך... ביער גדול, מוצף ערפילים של בלבול.