פרשת תזריע/דודי

בס"ד                                                                                                    31.3.2011

ו וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ, לְבֵן אוֹ לְבַת, תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן-שְׁנָתוֹ לְעֹלָה, וּבֶן-יוֹנָה אוֹ-תֹר לְחַטָּאת--אֶל-פֶּתַח אֹהֶל-מוֹעֵד, אֶל-הַכֹּהֵן.  ז וְהִקְרִיבוֹ לִפְנֵי יְהוָה, וְכִפֶּר עָלֶיהָ, וְטָהֲרָה, מִמְּקֹר דָּמֶיהָ:  זֹאת תּוֹרַת הַיֹּלֶדֶת, לַזָּכָר אוֹ לַנְּקֵבָה. 

תַזְרִיעַ/דויד סמוכה

תזריע עוסקות,

 במצבי טומאתו,

של האדם,

והדרכים להיטהר מהטומאה.

הראשונה הוא טומאת היולדת,

שנטמאת עם  צאת הוולד.

בסיום טומאתה,

עליה להביא לה' קורבן תודה.

 קורבן התודה בא לכפר על השבועה,

שנשבעת האישה בעת צירי הלידה.

בשעה שתוקפים את האישה  צרים חזקים ,

היולדת נשבעת שלא תחזור ללדת בשל הכאבים.

טומאה חמורה בחיי האדם,

היא טומאת הצרעת.

הקיימת בשלושה מישורים,

באדם בביתו או בבגדיו.

במקרה זה הכהן,

קובע אם בצרעת מדובר.

אם כן נשלח המצורע,

מחוץ לישוב לבידוד .

יש אומרים שהצרעת באה,

בגלל עוונות לשון הרע,

כדי שיפשפש במעשיו ולא ידביק אחרים,

מורחק  מן המחנה המצורע.

טומאת הצרעת היא חמורה בשל הדבקה,

לכן הכהן אחרי על דרכי הטהורה.

רק עד שיבריא ויחזור למחנה ישראל,

לא לפני יעלה קורבן תודה.

כא וְאִם-דַּל הוּא, וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת--וְלָקַח כֶּבֶשׂ אֶחָד אָשָׁם לִתְנוּפָה, לְכַפֵּר עָלָיו; וְעִשָּׂרוֹן סֹלֶת אֶחָד בָּלוּל בַּשֶּׁמֶן, לְמִנְחָה--וְלֹג שָׁמֶן.  כב וּשְׁתֵּי תֹרִים, אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה, אֲשֶׁר תַּשִּׂיג, יָדוֹ; וְהָיָה אֶחָד חַטָּאת, וְהָאֶחָד עֹלָה. 

שבת שלום ומבורך

"שבת החודש" נקראת.

השבת שלפני חודש ניסן.

"בשבת מברכין "זה מברכם ,

על החודש הניסן שהוא ראש חודשים.