חזרה ליצירות
סיפורים

אסור ללכת נגד רצון האל

ג | (03/04/2011 21:59) | 100 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
מגיל 11 התמקדו הפנטזיות המיניות שלי בחזה גדול, היום לאחר טיפול פסיכולוגי ממושך אני מבין שהסיבה לקיבעון הזה היא השכנה שגרה מול בית הורי.
אותה שכנה, בעלת חזה שופע, היתה יוצאת למרפסת יושבת שם בחזייה ובתחתונים, קוראת עיתון מעשנת סיגריה. היא התנהגה כאילו היא היחידה ביקום, ואני הייתי מביט בה מתלהט ומתגרה.
אני בחור רגיל, בן להורים ממוצעים שחינכו אותי להיות "בסדר" לא גנב ולא "פושט" בן 35 כיום, רווק, גר בדירה שכורה עובד למחייתי כסוכן מכירות בחברת ביטוח גדולה, וחולם על דירה משלי ועל אישה בעלת ממדי גוף כמו פמלה אנדרסון. 
אורלי התחילה לעבוד בחברה כקופאית, שקטה, מופנמת,עושה עבודתה ביעילות בלי רעש וצילצולים המראה שלה רגיל מאוד, רזונת, ממושקפת,שיער מקורזל, לא מטופחת במיוחד האיפור צנוע,הבגדים לא מחמיאים לגזרתה. יצא לנו כמה פעמים לשוחח
ונראה לי שאנחנו מתאימים,שנינו מהזן של הלא בולטים. התחלנו לצאת קבוע כזוג ואחרי שנה וחצי הצעתי לאורלי נישואין והיא קפצה משמחה, אחרי הכל כבר היתה בת 32 , לא מבוקשת במיוחד, ורצתה להקים משפחה. הכל כבר היה סגור וכבר  דיברנו ת'כלס על החתונה, כשגיליתי לה במיטה את סודי:"מת על שדיים גדולים,מוצקים. "ואיך שלי?" שאלה אורלי.
"שלך ככה בינוני," חוויתי את דעתי על החזה הקטן למדי שלה. לאחר יומיים הודיעה לי שהיא יוצאת לשבוע חופשה. "לאן? עם מי?"לא הסתרתי את הפתעתי."אני עם עצמי,"ענתה."צריכה לחשוב,לכתוב כמה פרקים ביומן שלי ולנוח בבית, לא תראה אותי שבוע," "קרה משהו?" שאלתי מוטרד. "אל תדאג תוכל להתקשר אלי, אני בבית" הוסיפה. לאחר שבוע הופיעה לעבודה אילמלא הליכתה המוכרת לא הייתי מכיר אותה , גבוהה, רזה, חזה שופע!!! מזדקר מבעד לטי שירט השחורה וההדוקה שלבשה, משקפיה נעלמו, שערה הוחלק ושינה גוון  לבלונד, כשהחבר'ה בעבודה קלטו שהחתיכה הזאת שעומדת מולם היא אורלי פתחו בתשואות. מסתבר שהיא עשתה הכל למעני, שינתה תסרוקת, צבעה את השיער, התאימה לעצמה עדשות מגע, ובעיקר- עברה ניתוח להגדלת החזה. זו היתה אורלי חדשה, בטוחה בעצמה, חייכנית,אשה מושכת, שזוכה לתשומת לב גברית מחניפה,כל לקוח שהגיע לפגישה עם המנכ"ל נעצר ליד שולחנה ושוחח איתה, והיו כאלה שניסו להתחיל איתה. סבלתי מייסורי קנאה איומים,  היא אמנם המשיכה להפגש איתי  לזמן מה ואני המשכתי לזמר את הפזמון על  ה"חתונה הקרובה", אבל חשתי שהיא חומקת מבין אצבעותי.לאחר זמן מה  דחתה אותי בתרוצים שונים, ערב אחד  היו לה "סידורים" , בערב אחר נפגשה "עם חברה" ולבסוף  החליטה שאנחנו "לא כל כך מתאימים". תודה לאל שהיא עזבה את החברה , עכשיו היא מזכירה של איש עסקים צעיר ומבריק, רחוק מהעין רחוק מהלב. מה שבטוח:אם תהיה לי חברה אחרת לא אנסה לשנות אותה, אסור ללכת נגד רצון האל. 

תגובות

חזרה ליצירות