יוּלִיָה

בָּאתִי אֶל גַּנֵּךְ וְנַפְשִׁי מְשֻׁתֶּקֶת,
רָבוּץ כַּאֲרִי בֵּינוֹת אֲבָנַיִךְ
שֶׁהִצְהִיבוּ מִמְּלִיחוּת דִּמְעוֹתַיִךְ
וְאָזְנַי אַטֶּה אֶל אִלְּמוּת הַשֶּׁקֶט.

עֲצָמַי עוֹרְגוֹת לְבָבוּאָתֵךְ הַשּׂוֹחֶקֶת,
לוּט בַּעֲרָפֶל חֶלְדִּי בִּלְעָדַיִךְ,
וֵרוֹנָה מְיֻתֶּמֶת בְּלֹא זִיו פָּנַיִךְ
וְנַפְשִׁי זוֹעֶקֶת, כְּמֵהָה-מִשְׁתּוֹקֶקֶת.

אַהֲבָתִי מוּטֶלֶת דְּמוּמָה וְדוֹמַעַת
אַף בְּלֶכְתֵּךְ עוֹדָךְ עֲנֻגָּה כָּאַיָּלָה
וְרוּחִי נְכֵאָה כְּמוֹ לָקְתָה בַּצָּרַעַת.

אֲרוּכָה אֵדַע בִּגְבִיעַ תַּרְעֵלָה
לְבַל אֵעוֹר שׁוּב מֵחֲלוֹם נִבְעַת
וְתִפַּח נִשְׁמָתִי אֶל עַרְפִלֵּי לַיְלָה.