זה לא אלוהים

הכלבה צופה דרך שלבי התריס

מה היא רואה שם, שאין בפנים

נקודות מתחברות במקום בו העיניים יכולות לראות

מהמקום בו אני עומד, לא רואים את ההמשך

וניטש קרב בין המחשבה לעיניים

הכלבה מביטה עלי

היא בטח חושבת שאני מסוכן

תהיות על זמן משוחרר

אלוהים כבר לא מתערב בבריאה

אלו רק אותות אזהרה

אני מביט על הכלבה והיא מביטה עלי

לרגע נדמה, שהעצבות שלנו דומה

שומע את הרעשים באוזניים

זו לא היא שנובחת

הילדים בחוץ, הם לא אלה שמשחקים

עבר לו עוד חג, עברו עוד ימים

מניח את הזמן במקום שלו

ויוצא לצוד לי זמן אחר

בתוך גלגל עמוס תחושות

אני מתפתל אל תוך הגוף

הכלבה נובחת,

אני נושך

בתוך החדר משהו זז

זה באמת מתרחש

כל הניסיונות להכיר בעתיד

חמקו מבעדי

עכשיו אני צולל, עכשיו אני מחריש

והקול שבפנים עוד מנסה להתקשר איתי

הכלבה מביטה עלי, בסוף של יום

היא יודעת, שנינו כלואים

בתוך מערבולות של היגיון

זה לא אלוהים עכשיו, זה רק אנחנו