לדיראון עולם

לְדֵירָאוֹן עוֹלָם

הוֹ גֶרְמָנְיָה נְאוֹרָה, עָטוּר מִצְחֵך צְלָב קֶרֶס

זוֹרֵם לוֹ רַיְין בְּתְכוֹל  עֵינַיִיךְ, וְבְּלִבֵּך הַּאֶרֶס.

לְקוֹל שָׂטָן חוֹלַלְת בְּזוּיָה, קִידַשְת אֶת בּוֹא הַרַיִיךְ

וְדָם שֶׁל יְהוּדִים  הֵפְקֵר, נִיגָר עוֹד מִיָדַיִיך.

וְאֵין לָזִיכָּרוֹן מַרְפֵא וְאֵין בּוֹ שִׁכְחָה.

וְאֵין הָזְמָן מַשְׁקִיט פְּחַדִים, נוֹתֵן לִי מְנוּחָה.

וְאֵין בִּי מְחִילָה עָלַיִיך וְאֵין בִּי כָּל סְלִיחָה

וְלֹא הִגְלִיד הָפֶּצַע בִּי, הָּשֶׁבֶר לֹא אוֹחָה.

מַלְאוּ הָכִּיכָּרוֹת הָיוֹם, יוֹנְקֵי שָׁדַיִיך רָעַל,

וְדָם הָיְהוּדִי מוּתַר בְּכָל צָעַד, בְּכָל שָׁעַל.

קוֹל דְמֵי אָחַי שֶׁנִרְצְחוּ, גַּם הוּא עוֹד לֹא נָדָם.

אֶת  קְלוֹנֵך תִּישְׁאִי בְּזוּיָה, לְדֵירָאוֹן עוֹלָם.