עיר כאבן שואבת

עִיר כְּאֶבֶן שׁוֹאֶבֶת              מַאי 2011

כְּסוּמָּא שֶׁהוּאַר פֶּתַע

בְּהֶבְזֵק שֶׁסּימֵא אֶת עֵינָיו

שׁוֹבֶרֶת הָעִיר אֶת קַו הָרָקִיעַ

הִיא וְאָפְסָה עוֹד.

מִגְדָּלֶי שֵׁן פּוֹרְחִים בַּאֲוִיר

לְמַרְגְלוֹתָּם

בְּנֵי עֶשְׂרֵה לִרְבָבָה

שׁוֹבְרִים בְּהֶבֶל פֶּה

אֶת מִכְמְנוֹת הַשָּׂפָה.

בְּלֶכְתִּי לְאֳרכָּה וּלְרֹחְבָּה

לִהֲטָה בִּי אֵשׁ

נֵעוֹר בִּי גַּעְגּוּעַ.

עִירִי שֶׁהָיְתָה 

קֵן לתשוקותי

אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת לַחֲלוֹמוֹתַי

צָרְרָה אַבְנֵי מִדְרֶכֶת בִּשְׁבִילֶיהָ

וְרַק הַשְּׂדֵרוֹת הַפְּזוּרוֹת לְאָרְכָּהּ

מַזְכִּירוֹת אֶת רֶחֶם יַלְדוּתִי.