אחרי בתור/ יעל כרמי גבאי © 

אחרי בתור/ יעל כרמי גבאי ©  ÿ

מתוך קובץ 'אנשים מעצבנים'  9.7.06

היא עמדה מאחורי בתור,

קנתה חצי מה'סופר', אבל מי סופר...

לא לקחה עגלה,

יש לה חוסר במזומנים,

מסכנה.

אין לה מטבע קטן,

לשים בלשונית של העגלה.

אז  ככה היא התמידה  ועמדה,

ידיה עמוסות מוצרים.

כל רגע מצטלצל לה מוצר ו... נופל,

והיא מחייכת במבוכה,

ואני- מרחמת ... ומרימה..

ככה הייתה בינינו חלוקת עבודה.

היא מחייכת  ומפילה,

אני מרימה , מתעמלת,

ואחרי הפעם השלישית כבר לא מחייכת.

 הדרך אל הקופה צרה, אבל הלב רחב...

ככה רבע שעה מחייכים , מפילים מרימים...

בסוף הבנתי את התרגיל,

הרשתי לה להכניס הכללללללל לעגלה.

היא נשמה לרווחה,

דוחפת בזריזות הכללללל לעגלה,

מועכת לי את העגבניות הטריות

שבחרתי בקפידה.

שוברת ביצה או שתיים,אבל מי סופר,

 והעיקר , מחייכת

טוב לה על הנשמה,

 ואני ה'פראיירית'  נגררת עם העגלה.

יופי,

עכשיו, עם שתי ידיים פנויות,

 היא נזכרה,

שיש עוד כמה מוצרים,שלא קנתה,

לא עברו דקותיים, והיא שבה עם ידיים מלאות

זריזה המכשפה.

אז מה היה לנו שם?

חבילת שוקו

-'משהו קטן לילדים, הם בחופש, חמודים'

מים מינרליים

'בשבת יבואו אורחים'.

וכשהיא מחייכת רואים לה ת'זהב בשיניים,

מוסיפה שוקולד

בשביל הנכדים.

והעיקר מתמידה ומחייכת,

בשביל להעלות לי את הפיוזים של העצבים...

ולי יש לב רחום גם חנון,

יש לה ילדים,יבואו אורחים,

שיניים מזהב ובעל מפלדה,

והיא שוב משליכה הכללללללללל לעגלה.

בשלב זה כבר לא ידעתי

 מה טוב לצחוק או לבכות.

מתקדמים לקופה,

כבר תורי, או תורה... האל יודע מה...

הסיוט של ה'סרט הנע'...

היא עוזרת ,

יותר נכון, מפריעה לי, לי להעלות את כללללל המוצרים

על ה'סרט' הנע נע נע נע...

לא עוצר המשוגע...

כל מוצר שהיא מעלה,

אני דוחפת חזרה, כי זה לא החשבון שלי,

זה שלה....

הקופאית, מתעצבנת,

תור אנשים מזיעים מאחור משתרך,

ופה אני כבר מבינה  שב'סופר',

אסור להיות טובים,

צריך להיות   ח כ  מ  י  ם .

וויתרתי על תורי,

שתעלה כוללללללללה על הסרט הנע נע נע  נע נע

והלוואי שיצא לה חשבון מפה ועד להודעה חדשה...

בפעם הבאה,

אני לא לוקחת עגלה .

אני אמלא את הידיים במוצרים,

אעמוד בדיוק מאחוריה,

לא אלחש לה מלמולי אהבה,

לא אחייך,

אין לי שיני זהב,

בעל מפלדה אולי, אבל זה סיפור אחר...

ואז , באיזו חדווה אפיל כל דקה מוצר לרצפה,

אני אפיל והיא תרים,

היא תרים ואני אשליך,

ואחר כך, על הסרט הנע  נע נע נע נע נע,

אכנס לפניה.

כבר מותר לחייך,

איזו תובנה נפלאה,

הסרט נע נע נע נע ....

כל הזכויות והביצים השבורות

והעגבניות שהיו פעם יפות וחתיכות

שייכים ליעל כרמי גבאי.