הבדלים בין הרגש (משקפיים)

מצלם תמונות מאירועים שקראו לי גם בעבר וגם בעתיד הכל סביב העין המצלמה, מתעד את חיי האישיים.
אמר הצלם בראיון אישי שכתבו עליו בעיתון.
ואתה הכתב מה אתה אומר?
הכתב מסתכל אחורה לודא אם הוא אכן דיבר אליו, והשיב לו באי נעימות אופיינית: מובן עכשיו שאני ביישן כי אני כתב בסביבה של צלמים וחליפות מחוייטות ומכל הצלמים בחרת לשאול דווקא אותי "מה אני אומר?" ובכן אני איני מטיל עמדה פוליטית מסוג כל שהו מבחינת האתיקה של המקצוע.
ובכל זאת? שאל אותו בחור
שמע ילד אתה מאוד חוצפן לבוא אליי ולשאול אותי שאלה על עמדה פוליטית, אני לא רוצה לענות לך, סוף פסוק, אם זאת אני מאוד מעריך את האמביציה שלך...תתקדם הלאה יש לך עוד הרבה דברים לעבור ובדרך נקה גם את השפתיים שלך מחלב.
אותו בחור לא ידע מה להגיד לכתב שהעליב אותו. ישב בצד ליד האופטיקאי ולא הוציא הגה

הבחור חייך בעדינות ושמע מחיאות כפיים מצד הצלמים שהיו שם.
הכתב בא אליו וסטר לו על לחיו...
קח את העיפרון שלך ושבור אותו
תפסיק להתחבא מאחורי המילים
 וקנה לך משקפיים כי אתה לא רואה כלום ואמר והסתכל לעבר הצלם
הקשבה שלך מתה
רודף אחרי הרגש שלך
והרגש שלך עושה לך את המוות
תפסיק לרדוף אחריו כי זה פטתי
עקשנות?
תבדיל בין הרצוי למצוי...תיהיה ראלי עם עצמך
אל תיהיה מצחיק, תבין שאי אפשר
עוד מעט תדע שהרגש ירדוף אחריך
אבל איפה אתה תיהיה?
תנקה את השאיריות של העיפרון השבור
אמר האופטיקאי

הבחור הסתכל לו בעיניים וברח
הכתב ראה את זה צחק וישר רץ לעברו
צעקות עד לב שמים
קח איתך מטריה כי יורד גשם
זהירות על המצלמה שלא תרטב אמר הצלם
הבחור רץ לעבר הכביש והכתב בעקבותיו
חלפו להם 6 דקות הצלם הרחק מאחור
והכתב התיאש ,גידף ואמר תפוס לך רגש אחר
הבחור נעצר
הבחור חייך בעדינות ראה את האופטיקאי מהצד הוא לא מחה כף
אבל נתן לו עיפרון חלופי
אתה לא צריך קהל כי אתה יודע מי אתה.
סה"כ אתה מבולבל אבל קח את המשקפיים
תראה מה הולך סביבך תזכור שאנחנו בעדך