למות ולהשאר בחיים

אני הצלחתי......לא! אני ניצחתי.....לא! אני ניצחתי.....לא, לא ולא.....אני כן אבל אז הגיעה לה הפיברומיאלגיה, זו שתהפוך לשותפה הסמויה שלי, ולקחה הכל !! היא פשוט סיימה את חיי! ולא עוד!

בוקר אחד היא הופיעה כואבת וממוטטת....יום ועוד יום......יום ועוד יום...טוב , מה?! מה קורה פה?

לאחר בירור נשלחתי לביתי, היא ואני.....יום ועוד יום....יום ועוד יום....די! כמה אפשר? שוב נשלחתי לביתי....שבועיים של מיטה והרבה(אני??????) כואבת, חלשה ללא דקת שינה ואיך אוכל? הכל כואב, שורף, עוקץ, רדום ומה לא מאצבעות רגליי ועד קצות שערי..

גיליתי  איזורים  בגופי שלא ידעתי על קיומם! וכולם השתתפו ב"חגיגת" הכאבים כולל אילו המוכרים.

לא רואים עלי..אין לי כח להראות כועסת אבל אני מאוד כועסת! ד"ר מה קורה פה? אתה מכיר אותי ויודע שב38 שנות חיי מעולם דבר לא הצליח ל"הפיל" אותי כך , משהו רע קורה פה ואני חייבת לדעת מה!

לאחר בדיקה כואבת(וואוו) גם ובעיקר באיזורים החדשים שגיליתי בגופי נשלחתי לבית החולים להתיעצות אצל אחד הרופאים הטובים בתחום..תנוחי..זו המלצתו..כן!בטח! הסרטים החלו לרוץ בראשי...סרטים רעים, רעים מאוד! אני בוכה,..מה? מי? אני בוכה ללא שליטה, מה יהיה  ?למה? ולמה עכשיו בתקופה אחת הטובות בחיי.

יכולתי לסמן + על רוב הדברים שהיו ברשימת המטרות שלי, בית, כסף, אהבה גדולה ובעל מדהים...שימותו הקנאים ושתי בנות מקסימות.

אני יודעת שעשיתי כמה שטויות בחיי, אתה יודע(אלוהים שלי) שכל מה שעשיתי קרה ונשאר מחוץ לביתי ולליבי...לצורך סיפוק רגעי ולא משמעותי, יתכן שהחלטת להענישני?

במשך השנים פניתי אלייך אלוהים שלי בבקשות כאלו ואחרות ואתה דאגת לי ולבני משפחתי, נענית לבקשותיי ברוב המקרים והייתי בטוחה שהכל בסדר בנינו, לא???

שידעת שזה כלום לעומתינו!

ביום שהבנתי שאתה כועס הבנתי שלא אוכל להמשיך במעשיי וגם לא ממש רציתי, למי יש כח להתעסק ולא משנה במה! ברגע הפכת אותי להרבה פחות, לזו שאין לה מערכת יחסים מדהימה איתך, לזו שלא הכל טוב אצלה...

זהו? לא אכפת לך ממני? אני כבר לא המועדפת שלך?

אתה ואני נשנה את העולם...שכחת?

איך יכולת? ולמה? ואם החלטת לקחת ממני הכל אז למה אתה מחכה? מה אתה עוד רוצה ממני?

שלוש שנים חלפו בהן היתה לי תקווה להיות שוב המועדפת שלך או אפילו קצת חברה שלך...תקווה לימים אחרים טובים יותר, להרגשה שאני שוב נחוצה, שאני כבר לא מיותרת....

גם למתים מגיעה הזדמנות נוספת!!!,

 גם לאילו שכבר לא נחשבים, שצריכים להמשיך לחיות גם אחרי שאנחנו

 כבר לא בין החיים.

במשך שנים ביקשתי ממך שמה שלא יהיה בנינו אתה חייב לשמור על הרגליים שלי, על היכולת שלי להיות עצמאית ושלעולם לא אפסיק לרקוד....אתה יודע כמה אני אוהבת לרקודדד.

מכל המחלות בעולם הבאת לי את זאת שפוגעת קודם כל בגפיים, למה? כנראה שהחלטת להפטר ממני רצית שאבין שאתה רציני, שהפגיעה תוכיח לי מעל לכל ספק שזה סופי! אז למה לא סיימת את מלאכתך?החלטת להשאיר אותי פה להתמודד עם דבר מותי? עם החסרון  שלך בחיי אלוהים שלי ? אני לא אוותר לך ועלייך היו לנו תוכניות...

עבודה?לא!... בילויים?לא!.....אהבה,יחסים?לא!....החיים שלי כבר לא, איש אינו רואה אותי....אני שסובבתי כמה ראשים....ואני גם לא ממש סובלת את עצמי. את מי שהפכתי להיות...למה אני חייבת לחיות ולסבול אותה? את זו שהפכת אותי להיות..