מסדרון

נכנס אל המסדרון

אורות חזקים בעיניים

נזרק אל מקום אחר

פתאום, לא יכול לזוז

כמה רגעים

עד שהגוף מגיב

זיכרון רחוק מפליג קרוב

אני נאחז בעצמי

ומנסה להשתחרר

אנשים עם חלוקים ירוקים לוקחים אותי

קור כלבים,

הם לא היו נובחים רק נושכים

אין כאן מלאכים

הסיפורים לא קצרים

רק אור חזק מסנוור בעיניים

מסדרון ארוך, אי אפשר להיעלם

ואני, אני מבקש את התיקון

מבקש לדמם עכשיו

מול עיניים פעורות

שהגוף לא יתפוגג

אני לא מבקש את המחשבה

זאת המחשבה הטובה

צורח חזק

לא שומעים בקצה המסדרון

איך זה נשמע כאן

זיכרון רחוק מפליג קרוב

אל קו המים

ההווה נשחק,

עכשיו הוא בערך, עכשיו הוא כאן

ואני, אני מבקש את התיקון

לדמם על רצפה קרה

במסדרון ארוך, מול פנים עייפות

פותח את הדלת ולא עוצר

נכנס בכל הכוח, אולי זה ייפסק בבת אחת

אולי אף פעם לא