מחשבה עילגת

לו יכולתי לנוע

לתוך אפשרויות

של מה שהיה

שאלתי לאן הולכת

ולאן באה

הכול היה חושב  

שאני משהו פרוע

מי אני בכלל

הרוח נשבה לאלף הרוחות

ואני שנאתי את ההרגשה שלקחה אותי

לריק הפנימי הזה

בוחלת מלדעת

את כל שהיה שם בטוח לי

ולא היה איש שנתן ידו

שסמך ראשי בגבולותיו

הייתי רמייה

מהלכת כה שיקרת בתוכי

וכי למה

בחלתי מלרצות

את המקום הזה

והוא לי זר 

מחלצי נשמתי

היו שראו  

ואני לא שמתי את ליבי

לראות את טוב עיני

כאובה  

רק לי נשארת הבררה

העילגת הזו

ואני לא רציתי