last Joke /בדיחה אחרונה

  הבדיחה האחרונה  last joke

הבן אדם שוכב חסר אונים פניו מתוחים שפתותו חשוקות , כאבי תופת מזעזעים את גופו החרב

גבר קשוח לא בוכה לא מתלונן ,שוכב על הצד , מבקש מורפיום כל הזמן לא לחוש כאב ,

מחלקה למטופלי כימותרפיה , מחלקה לחלוקת מורפיום , שלא עוזר אבל מכהה ומטשטש

ומבלבל את החולה , שמבקש את מותו המהיר .

שמתי רגל בפנים , נגשתי אליו , קרוב , שיזהה אותי , "שלום אבא" גחנתי מעליו , הוא

מפנה אלי חצי מבט ערמומי כמו שתמיד היה לו  , מכוון אצבע לכסא מרופט עם ריפוד אדום ,

 אומר " שב , שב שם שמואליק "  "מה שלומך " אני שואל הוא אומר " מה . אני לא שומע "

זה משחק מוכר לי , אני שואל שוב " מה שלומך אבא " הוא לא עונה ואז אומר " שב, שב "

אני יושב הוא מסתובב איכשהו על הגב , מסדר את הכרית מסתכל לי בעיניים , אני רואה שם

שביב של צחוק , שם בתוך תוך הכאב , אני מתחייך ונהיה לי רטוב למטה כולי מלא מים עד

אחרי התחתונים (הוא הפך קנקן מים על הכסא לפני שהגעתי ) אנחנו יושבים זה מול זה

הוא גונח מכאבים וצחוק , אומר " עבדתי עליך ? כן או לא " ,

 בוכה וצוחק אומר רציתי להיות לידך מעט , " עזוב " הוא אומר " אני גמור

לא צריך לשבת כאן  , לך הביתה שמואליק , לך "

 " לך לחיים"  .