אנשים אינם חדלים מהיכתב

כל כך הייתי בספרים
כמו יונק הדבש
אל מול הפרח האדום,
כך הרגשתי בתחילה
כילד,
לא שמתי את לבי 
אשר לא קרא נכון
במין דיסלקציה אשר
אין לה שם עדיין
כמו שאיני יודע עוד
את שמי
שהספרים המרתקים מכל
הם אנשים
ומפני כך גם כותבים עליהם
ספרים
מאלה שיותר מדי קראתי

כל כך פחדתי להתקרב
כדי לקרוא בהם
עד שלא היה אפשר עוד,
להתקרב,
לכן קראתי מרחוק
ספרים של ניירות
בחשיכה הולכת וגדלה
כמו סרטן של נפש
כמו עשב רע
כמו איש עיוור,
ולפחות היו לי כמה
כלבים של נחייה,

אך ספרים של ניירות
נכתבים ונחתמים לעד
סופריהם המאוהבים
די בעצמם מאמינים
 שכך נגעו בנצח
,כמו אות של קין הם
מעל קמטי המצח
התמהים
של בני אדם
שלעולם אינם חדלים מהיכתב,
של אנשים  מול
אנשים כאשר הכל יכול לקרות
שם ,כמו שואות,ומלחמה
או רצח

ביתי נקי מהם עכשיו,
ספרים
לא,לא שרפתי,
כדי שלא ישרפו כאן
יום אחד
גם בני אדם
כמו ששרפו הגרמנים

בתוך קולה האמיתי מכל
של הדממה
אני פונה כל יום
לקרוא
את הספר שאני נכתב
הספר שנכתבתי
ונותן לשקט
להמשיך לכתוב את ההמשך

לאט ,לאט
איני נזקק עוד
למילים מיותרות
ספרי הוא בעיקר
"ספר עם מחוק"...
כמו שצחק פעם הגשש
והוא לאט הופך גם
ספר בלי תמונות,
גם לא אלו שחיפש אז פולי ז"ל
נו,של נשים יפות ועירומות

ומנסה יותר לקרוא גם
ספרים רבים כל כך
מאלה שעל יד,
אנשים
שהם ספרים לרוב,
אפשר כבר להתקרב
בלי לכאוב יותר מדי
ובלי לשרוף
אפשר כבר
סוף,סוף
כשי קצת אור
להתחיל ללמוד לקרוא
כי יש כבר קצת מה שיקרא

והאמת
בינינו......
כל הספרים אשר קראתי
קראתי לעזרה...