לאולם נכנס אדם שאי אפשר היה להתעלם מנוכחותו , הוצאתי למכירה את הבית
המשפחתי ,הגיעו
למכירה הפומבית סוחרים מירושלים , אנשים מוכרים , אך האדם שנכנס לפני
פתיחת הכרוז נראה
כה נחוש עד שהיה לי ברור שהוא ירכוש את בית המנורה , חיצוניותו העידה
רבות האיש ,היה רזה
גובהו כ מטר ושבעים ,כפוף מעט לפנים , פניו צרות שער ראשו וזקנו הקצר
הלבינו ,היה ברור שמנין שנותיו עולה על 8 עשורים , היה לבוש חליפת גלימה וחגור בחגורת בד ,פגיון מקושט
באבן מנצנצת
היה נעוץ בחגורתו , מלווה ב4 אנשים, שנראה היה שהוא מנהל אותם מעיניו
, כי לא החליף
מילה עם אף אדם , פשוט ניגש לשורת הכסאות הקדמית וישב וכך עשו ארבעת המלווים
. נראה כמו
אדם חשוב , אף אחד לא ידע מיהו , הכרוז הציעה מחיר פתיחה והמכרז ניפתח
. 20 דקות לאחר
מכן הבית הישן היה שיך לאדם הזה , המחיר ששולם היה כפול ממה שהוערך על
ידי השמאי .
הבית היה למעשה אולם מלבני גדול בגובהשל 8 מטר עשוי אבן חברון מתפוררת
סביבו היתה חצר מרוצפת ומסביב היתה מסגרת של מבנה אבן עם המון חדרים צמודים זה לזה
הקיר החיצון היה
למעשה חומה ואחריה מסביב השתרעו רחובות העיר . הכניסה לבית היתה פשוטה
, משקוף מאבן
מגולף , כאילו יש משקוף בתוך משקוף בתוך משקוף, כניסה מקובלת בבתים
בסיגנון עותומני .
ושער עץ עבה עם פרזולי מתכת לחיזוק
, בית פשוט , בחדרים שמסביב לאולם האמצעי היו חלונות
גדולים מזכוכית הנתונים במיסגרות ברזל מחליד , הבית אף פעם לא היה
מובן לדיריו, ששכנו בחדרים
שמסביב לאולם המרכזי ,שהיה למעשה נעול ,
המעשה הראשון שעשה האיש הזקן לאחר שהעביר וסידר את חפצו המועטים בחדרי
המעטפת היה להזמין
מסגר , עושי דברו המלווים,סיכמו עם המסגר לפתוח את מנעול האולם המרכזי
מבלי לקלקל את
המנעול , וכך היה והדלת נפתחה לרווחה , הזקן צעד לתוך האולם רחב הידיים
ומבטו נעוץ בקיר
המזרחי לחלק העליון , שם היתה מקובעת לקיר בקו התיקרה מנורה ממתכת , ממראה היה ברור
שזו מנורה , המלווים שנכנסו בעקבותיו הכניסו סולם עלו למעלה ועם
מטליות נקו את האבק המשחיר .
וכך נחשפה המנורה העתיקה , שהיתה מותקנת על מראה עשויה מתכת שהחזירה
בחוזקה את
קרני השמש שחדרו מבעד הדלת הפתוחה .באמצע מחזיר האור הענקי נראה מיכל
שהזכיר
כרס שמנה ומעל נראו נקודות צהובות , האנשים בחדר לא ידעו את שחזו עיניהם
, אבל הזקן
ידע שמדובר במנורה עם תוצא אור שמופק מחיבור בין חצאי מוליך כך שבכל
חיבור היה הדק
חיובי מתחבר להדק שלילי וכאשר זרם שם החשמל היחידות המסתוריות הללו
הפיקו אור עצום
. עתה הסתובבה השמועה שהזקן קנה את הבית כי ידע את סוד המנורה , וכי
זו מנורת בית המקדש
הראשון ואף הגדילו ואמרו שהזקן הוא נצר לבוני המנורה , אך אלו הן טבען
של שמועות שנוטות להגזים ולהאדיר את מה
שמנחשים הבריות , אף אמרו בלחש שסוד המנורה בכך ,שהיתה מאירה
ומפיצה אור תמידי ומעולם לא הוזנה בדלק כלשהוא כמו שמן או קירוסין ,
וגם לא היו שם חיבורים
לרשת החשמל .
לאחר מספר ימים הורה הזקן לפרק את מהדקי המנורה מהקיר ועוזריו אכן
הורידו את המתקן העצום
אל ריצפת החדר והניחו על שמיכת בד , אחד מן העוזרים פירק את המיכל
האמצעי והניחו בצד החדר
המיכל כוסה ביריעת בדיל יתד נחושת נתקעה בריצפת החדר וכבל חשמלי חיבר
את היתד אל יריעת
הבדיל . ועתה נפוצה שמועה שהזקן מחפש טכנאי גז ,אנשי העיר לא התיחסו
למודעה הם התרגלו לחרושת השמועות על הזקן ולא נתנו דעתם על מעשיו , התרכזו בעניניהם
פרנסה ומשפחה ,
התפרסמה מודעה שפרסמו אנשיו
של הזקן בעיתון המקומי , ובמודעה הזמינו טכנאי גז ואכן הגיעו
מספר טכנאי גז לביתו של הזקן , אך לאחר ראיון קצר עימו הם שבו לעניניהם
השוטפים מבלי שנדרשו
לתיקון כלשהו בבית הזקן , המודעה פורסמה חודשים,לבסוף הגיע לבית הזקן,
אדם
שבמראו החיצוני דמה דמיון רב לזקן וגם לבש מלבוש דומה , שניהם קדו זה
לזה ונכנסו
לאולם המנורה ,דברו , מה שלומך מוסה ?,שאל הזקן הכל טוב אחי ענה האיש
, מה מעשיך?
שאל מוסה בימים אלה ? קניתי כאן את הבית שלנו , ורוצה להדליק את מנורת
התמיד כמו
שעבדה לפני 2000 אלפים שנה בבית
המקדש , בוא ראה, נאמני פירקו את המנגנון
אבל
אנחנו לא יודעים באיזה דלק להשתמש ומה להכניס למיכל , האח ה"צעיר"
הסתכל על אחיו הבכור
ואמר כל כך חשוב האור הזה ?
אתה הרי יודע שכל מי שטיפל בדלק מת מכל מיני מחלות
, כולם מתים בסוף , אני רוצה להפעיל את מאור התמיד הזה מחדש , החלום
הזה בוער בי מאז
ומתמיד , כן אמר
מוסה , תמיד היית עקשן חסר פשרות , תשמע אחי יש בעיר אדם זקן,ישיש
ממשפחת לוי שמגדל יונים להנאתו הוא נצר מאותם אנשים בעלי הסוד , תשאל
אותו , והזקן
מוסה רשם בעיפרון על פתק את שם האיש וכתובתו ומסר לאחיו , והם התחבקו
התנשקו
ומוסה הלך לדרכו .לאחר מספר ימים הגיע לוי הישיש לבית הזקן והוכנס מיד
לאולם, לפגישה עם
הזקן , באופן מוזר האיש הזקן שנכנס פנה לזקן המכובד בשמו ואמר מהאסלם
אפנדי שאול
שלומי טוב ,ענה הזקן . ואיך אתה יודע את שמי חקר ? כי שאול אתה מאז העת העתיקה
למעשי הבריאה , ומשפחתי מאז ועד עתה חיה את אגדת המנורה ועתה בסוף חיי
הנה
באת בירושלים ורכשת את הבית הצופן את הידע העתיק,השם של מקורותנו לאור
התמיד
היה שאול , וכך נשמר השם שלך
לאורך כל הדורות , יש לנו במחסן מן הדלק הזה אף
אדם או חיה לא מתקרב לשם כי רעילה סביבתו , אולם אני המתנתי כל חיי
וכך עשו
כל קודמי ,לדורות המשפחה,חיכנו לך שאול ,שמרנו את הדלק מכל משמר ובלבד
שתגיע
ותצית מחדש את אור התמיד שהיה מפאר את עמנו ומיחד אותנו בפני הבורא ויכול
לפעול
אלפי שנים על תדלוק אחד בודד ,
מחר אני אמלא את המיכל ונראה את האגדה קמה
לתחיה . ואינך ירא את המוות , אני מוכן וממתין למוות הזה , ענה לוי .
וכך היה , למחרת הגיע לוי עם שקית עור , הסיר את כסוי העופרת , פתח את
מכסה המיכל
ויצק את תוכן השקית לתוך המיכל לאחר מכן סגר את פקק המתכת , לוי הישיש
נפרד
מהזקן בחיבוק ונשיקה והלך לדרכו .
עושי דברו הנאמנים של שאול הרימו את מנגנון המנורה בקושי רב דומה כי המשקל
הגיע ל1000 קלוגראם , לאחר מאמץ רב הצליחו לחבר את המנורה לבריחי
המתכת
הקבועים בקיר , והזקן הורה לכולם לצאת מהאולם ,
למחרת פרצו קרני אור עזים דרך חריצי דלת האולם שאול הזקן פתח את דלת
האולם
לנוכח עניהם המשתהות של נאמניו מהאור העז שבקע ממנורת התמיד .
