רקמת שושנים

היכולת לסרוך נעליך

כשגבך כבר התעקם

והבטן תפוחה כמו גלגל הצלה

רוצי לך כי הדרך כמעט נגמרת

ואת בוחלת מלהיות עכשיו

 רקמת שושנים בתוך עציץ   

טובעת

 בתוך כדור שלג

מתגלגלת למרגלות ההר הירוק  

בודדת

שופטת את מרחב חייך

ומה רצית כשנולדת מרה 

גם כשניסית היה שם פצע שלא הפסיק להציק ואת התגלגלת

משקרת הולכת חוזרת

מה מדברת

כמו מתוך חלום מופיע  

אומרת תשוקתה

והיא מביטה

מפלילה את עצמה

ממקום של עכשיו מותר