כמיהה

כְּמִיהָה

וְלֹא יָדַעְתִי אֵי הַּשְׁבִיל אֶל קֶסֶם נְעוּרֵיה

כִּי מָשֶהוּ בִּי כְּמוֹ אָבַד, קָהָה לו ונִשְׁבָּר.

וְכָל אֲשֶׁר רָצִיתִי רַק לִלְטוֹף חֵלְקָת פָּנֵיה

 לִלְגוֹם שׁוּב מִבֶאֵר סְמוּיָה טִיפּוֹת מִן הֵעָבַר.

וְעַל מִיטָה רָכָּת כָּרִית, נַפְשִׁי בִּי נֶאֳנָחַת.

דוֹלָה מִיָם הָזִיכְרוֹנוֹת, תְּחוּשׁוֹת לֹא נָס לֵחָם.

וְהִיא כְּאֶבֶן מָאֲסוּ בּוֹנִים, לְפִתְחִי מוּנָחַת

וְלָמָה זֶה פִּתְאוֹם לִי קַר? וְלָמָה זֶה לִי חַם?

אֵי אוֹתוֹ הָמַעְיָין, אֲשֶׁר חָיִים נוֹבֵע?

הַּאִם חַרְבוּ בּוֹ יוּבָלָיו, בְּעַרוּצוֹ הַּמִתְפָתֵל?

וְמָשֶהוּ בְּתוֹכִי בּוֹעֵר, גַּם מָשֶהוּ בִּי גוֹוֵע.

עַל פִּי תְהוֹם אֵצְעַד תוֹהֶה, מְרֹאשׁ צוּקִים נוֹפֵל...

וְלֹא יָדַעְתִי אֵי הַּשְׁבִיל אֶל קֶסֶם נְעוּרֵיה

וְאוּלַי בִּכְלָל טָמוּן סוֹדוֹ בְּנַפְתוּלֵי חָיֲי?

לוּ רַק יַדְעָה כָּמָה עַכְשָיו, לְמָגָעַה אֲנִי כַּמֵה,

אֳזַי הַּיְיתָה לְרֹאשׁ פִּינָה בְּבֵית חָלוֹמוֹתַיי.