1. שוק לוינסקי. מהו עבורך?
מקום שכיף להסתובב בו, ביום שישי בבוקר, ולסיים את הקניות בארוחת בוקר בקפה המצ'וקמק. (שהפך בזמן האחרון לאופנתי)
2. מהם ניחוחות ילדותך?
ניחוחות ילדותי מחולקים בצורה חדה לשניים. החלק הראשון, עד גיל שבע, ילדותי בחו"ל. נולדתי בעיר טנג'יר,כיום במרוקו, ומגיל שנתיים עד גיל שבע בעיר מלייה שבספרד. הייתי בגן ילדים ספרדי ובבית ספר עד עלייתנו ארצה. משם זכורים לי קודם כל השפה, הקריאה והכתיבה. רוב הילדים היו ילדים נוצרים ואיתם הלכתי לכנסיה ולטקסים. אבי היה סוחר שהייתה לו חנות בנמל ומה שהכי זכור לי הם הטעמים. טעם הריגליז השחור בטעם אניס, טעם גלידת וניל עם קרח מרוסק וטעם דגי סרדין מטוגנים. עטופים בניר עיתון שאימי הייתה קונה לנו ליד הנמל. החלק השני של ילדותי, ואומר מראש ,שהייתה מאושרת, למרות המחסור הרב שבו היו נתונים הורינו. החלק הזה עבר עלי במעברת עולים ביחד עם מאות משפחות עולים קשי יום אך מאושרים (לפחות הילדים). כקוריוז, כל תושבי המעברה השתתפו כניצבים בסרט "סלאח שבתי".אלו הם טעמים וריחות ילדותי.
3. בשיריך אני מוצאת זיכרונות עבר. נוסטלגיה לימים אחרים. מהם ההבדלים בין אז לעכשיו בעיניך?
קודם כל, ההבדל נובע מדבר מאוד פשוט. אז הייתי צעיר, אז הייתי תמים. אז כולנו היינו תמימים והציניות עדיין לא פשתה. סך הכל, מבחינה כלכלית, הימים ההם היו על הפנים. ההשכלה הייתה על הפנים וכמעט כל היבט של החיים טוב יותר היום. מבעד לאובך של הזמן הכל ניראה ורוד ויפה. אני מביט בילדיי והם גדלים לתפארת. יש להם תחומי עניין וחברים, בריאותם טובה ועתידם לפניהם. מה עוד צריך לבקש?.בריאות.
4. האם יש צורך בשחור כדי להדגיש את הלבן?
נידמה לי,שלקחת את השאלה משירי "הר נבו" ,בו אני כותב כי כדי לדעת לאהוב צריך קודם לחוות שנאה. כן, אני חושב שצריך נקודת התיחסות לכל דבר בחיים. פרופורציה היא שם המשחק בחיים. אם אחזור לתשובתי, על ילדותי,אז כולנו היינו עניים מרודים אך לא ידענו על כך. רק כשהתחלנו לצאת מהמעברה ולטייל לכפר שמריהו השכנה, הבנו שיש משהו אחר וחיים אחרים. אותו הדבר בכל דבר. כדי להעריך שיר צריך לקרוא הרבה שירים של אחרים.
5. התיקוה, מה מקומה בחיי אדם?
זאת שאלה "גדולה" וקטונתי מלענות עליה תשובה חד משמעית. התיקוה היא משהוא שמלווה אותנו "מלמעלה". היא נימצאת מעל לכל דבר שאנו עושים או מתכננים. התיקווה לחיים טובים יותר,התיקווה שילדינו יהיו בריאים ומוצלחים. התיקווה לחיים בריאים ולזיקנה ללא מחסור ומכאוב. רוב הפעולות שאנו עושים, גם אם לא חושבים על כך באותו הרגע, הם תוצאה של התיקוות של חיינו.
6. הכמיהה, מה היא אומרת לך?
הכמיהה דומה מאוד לתיקווה אך בהבדל אחד. הכמיהה היא הרבה יותר רגשית ופחות שכלית. כמיהה לאהבה, כמיהה לראות בן משפחה, כמיהה למגע.(מקווה שלא ניסחפתי לפלצנות)
7. הים- כל מה שהוא עבורך
הים והחוף היו חלק בלתי ניפרד מחיי כנער. אהבתי את הים. עסקתי בצלילה ודיג בצלילה(שנורקל). הייתי חבר במועדון זבולון לשייט ואהבתי להשיט מפרשיות. לצערי, בשנים האחרונות מבקר בחוף פחות ממה שהייתי רוצה.
8. האם האהבה תמיד תלויה בדבר?
כן. חד משמעי. למעט אהבת אם שאינה תלויה בדבר. למרות המילים היפות שבהם מקשטים את האהבה בשירים ובספרים הרי שהאהבה תלויה במראה. בבריאות. ביכולת השתכרות, במעמד החברתי, במוצא ובעוד אלף נתונים שאנו, מבלי דעת, בוחנים את בני הזוג הפוטנציאלים. אם נלך אחורה בזמן, לא הרבה, רק כמה מאות שנים בודדות, האהבה הרומנטית כמו שאנו מכירים אותה לא הייתה קיימת. הכל היה עניין של קשרים, נוחות ואינטרסים. אישה ניבחנה ביכולתה ללדת לטפל ולנהל את משק הבית. גבר ניבחן ביכולתו לספק מזון, קורת גג והגנה על המשפחה. אם במשך החיים הערבות ההדדית הזאת גם הניבה אהבה, הרי שגם אושר היה מנת חלקם. רק בתקופה שהחיים הם לא רק דאגה לצרכים הבסיסיים אפשר היה להתפנות לאהבה כמו שאנו מכירים אותה. (בטוח שרבים לא מסכימים איתי).
9. ספר לנו על "באג בתוכנה". איך נולד הסיפור ומה המסר?
מדע בידיוני הוא אהבה גדולה שלי. אפשר לראות זאת לא רק ב"באג בתוכנה" אלא גם בשיר "סיפור אהבה קוסמי". אני אוהב לדמיין חיים אחרים ושונים. לא צריך ללכת רחוק, כבר כיום אנו חיים בתקופה שהיא מדע בידיוני לחיים שהכרנו בצעירותנו. אין לי מסר מסוים בסיפור. עלה בדעתי שרמת המיחשוב היא כל כך מתקדמת שבמוקדם או מאוחר, מה שתארתי בסיפור יקרה והמחשב יחליף את המשורר בכתיבת שירים. כל עניין כתיבת שירים וספרים יעבור לידי מחשבים. בתוך הסיפור, שתלתי עניין שבו התוכנות לכתיבת שירים, מנסות לפצח משפטים בני ארבע מילים שבכל האפשרויות הקיימות לסדר את המילים בתוך המשפט יש משמעות למשפט.באחד הימים העלה את החידה לפורום.
10. היין ואתה.
היין הוא אהבה נוספת שלי. לפני כעשר שנים הקמנו במרתף הבית יקב קטן ליצור יין לשימושנו. במשך הזמן זה גדל מעבר לכך עד ליצור של כ2000 בקבוקים בשנה. בשנתיים האחרונות ירד הקצב שוב לרמה של יצור עצמי ואנו מקווים שנמשיך בכך. אני לא מתיימר להיות מבין גדול ביין והסיבה העיקרית היא ההנאה מיין ומחברותא שבאה יחד עם היין. ביחד עם היין הקמנו מקום מפגש לנושא היין ולעוד מפגשים שונים. המקום מקסים, חמים ונעים ויכול להכיל עד 60 איש. אשמח לארח מפגש "דרך המילים" באחד המפגשים הבאים. אחד השירים שכתבתי "עד לצהרים לא שותים יין" מביע את אהבתי לעניין.
11. האם למדת כתיבה?
עניין הכתיבה חדש אצלי לחלוטין. לאחר מותו של אבי, לפני כשנתיים, החלטתי שסיפור חייו המעניין צריך שיזכר גם כסיפור וגם כמורשת לילדי. מכיוון שלא הייתה לי שום הכשרה בנושא, נרשמתי לסדנא "כתיבת סיפורי חיים" בהנחיית הסופר אמנון ז'קונט. מאוד נהינתי מהסדנא ושם גם גיליתי את יכולת הכתיבה (הצנועה). לאחר הסדנא, חיפשתי אכסניה לכתיבתי והיגעתי ל"דרך המילים".
12. הבנתי כי ברצונך לכתוב ספר. מה תוכל לספר לנו על אודותיו?
התחלתי לכתוב ספר על סיפור חייו של אבי ז"ל. בתחילה חשבתי לכתוב ספר שיתאר את התחנות בחייו אך מהר מאוד חדלתי מכך. היו לי חורים גדולים בסיפור.למשל ילדותו המוקדמת, יחסיו עם הוריו,חברים ונשים בחייו. מכיוון שכך, זנחתי את הסיפור הכרונולוגי ופשוט התחלתי לחבר ולהמציא סיפור. אמנם יש בו הרבה מן הדמיון והרבה המצאות שלי אך הוא מבוסס על התחנות העיקריות בחיי אבי.הקטע שפירסמתי לא מכבר ב"סיפורים" "נואז" לקוח מכתב היד. אני מאוד נהנה מהכתיבה ומקווה שכשאסיים יצא סיפור שגם אחרים יהנו ממנו. בגדול, הסיפור מתרחש בספרד בה גדל אבי בתקופת מלחמת האזרחים שהייתה שם ועד לעלייתו ארצה בשנות השישים.
13. מי אתה חיים שוקרון?
אני היום בן 58 נשוי ליפה 33 שנה ויש לנו ארבעה ילדים. הבכורה, חן נשואה ויש לי נכד קטן וחמוד. השני אופיר סיים תואר שני במתימתיקה ושוקל להמשיך לדוקטורט בפריס. השלישי, יובל, מסיים שנה ראשונה במכללה הבין תחומית בהרצליה ובן הזקונים,עומר, מתחיל את שנתו הראשונה בתיכון. הוא צעיר בעשר שנים מאחיו שלפניו, והוא משאיר אותנו "בעיניינים". אנו גרים בהרצליה, באותה השכונה שפעם הייתה המעברה וכעת שכונה שקטה ונחמדה. אני עוסק בעבודות שיפוצים כקבלן רשום בתחום. זה מקצועי מאז ומתמיד. קצת רחוק משירה וכתיבה. אני נהנה מעבודתי ומהמפגש עם לקוחות שונים ומשונים. עליתי לארץ בן שבע סיימתי בת ספר מיקצועי אורט ושרתתי בצנחנים בסדיר ובמילואים.
14. בחר 5 מיצירותיך שאתה אוהב.
א. "משעול" שיר שמביע את אהבתי למשחקי מילים ומילים
http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=69113
ב. שני שירים על אהבה גופנית הראשון "אהבה מאוחרת" על ההיסוסים והמחסומים . השני "אהבה לרגע" על אהבה גופנית מזדמנת.
http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=66540
http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=66197
ג. "הר נבו" שיר המבטא את מה שנישאלתי בתחילת זרקור. על היחסיות בחיים כדי לקבל פרופורציה נכונה.
http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=71046
ד. "מוות במדבר" שיר שמתחיל מאוד "מכובד" ומסתיים בסוויץ. אני אוהב את הפתעות כאלה.
http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=66365
15. תודה לגלי הנהדרת על ההזדמנות להציג עצמי לפני החברים היקרים בדרך המילים.
