תיאוריות של כאוס

בין חלומות נלווים

למציאות שמשחירה פנים

אני מוצא את עצמי

שוכב במיטה ומביט בתקרה

השדים מחליפים את העכברים שלא היו כאן

ויוצאים לשוטט בחדרי

בלי מסכות, בלי איפור

זה רק הם והאור של פנסי הרחוב שחודר מבעד לתריסים

ואני חסר הגנה

מחפש שוב את היד הנעלמה

תיאוריות של כאוס

אוחזות בי באימה

מפחדות להתפורר

מפחדות שתבוא השלווה

ראיתי חיילים חסרי גפיים

חוצים את הגבול בזחילה

ואותי עומד בשער

מחליף זהויות, מעביד את השכחה

בתוך חדר אלמוני

מצאתי מצבות של חיים מפוררים

צלצול טלפון לא העיר אותי

והזעקה היא חסרת תבונה

אי אפשר למות כל יום מחדש

אומר לי הקול, לפני שהוא שולף את האקדח

והשדים, כן השדים

מחליפים את התינוקות שלא הצליחו למות בלידתם

ועכשיו התמונה מבקשת מסגרת

עכשיו הצבעים מבקשים צל

בין חלומות נלווים

למציאות קצת אחרת

אני שוכב ער במיטה

ומביט בתקרה, היא מדברת ושותקת בו זמנית