חזרה ליצירות
סיפורים

אין דרך אחרת

עידן לוי | (17/07/2011 12:21) | 116 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
ככה ביום בהיר החלטתי,
זה לא יכול להימשך כך, זה לא.
אני באמת ניסיתי הכל, ניסיתי להגיד לך כמה אני אוהב אותך.
אבל את פשוט לא ניסית כלום, קיבלת את כל תשומת הלב שבעולם,
ולי הענקת רק מגע.
נכון את אוהבת, והענקת אהבה, אבל המילים שלך אמרו אחרת, ואני יודע
שמילים זה לא הכל, אבל מילים פוגעות, מילים משפיעות, את אומרת שלא אכפת לך,
אבל אכפת לך ממני הכי מכולם.
ואני כועס, כועס כי את מסתתרת מאחורי מסכה מכוערת, מה זו המסכה הזו?
על מי את חושבת שאת עובדת? כי עליי את לא.
את יודעת שלא, את יודעת שאני מרגיש הכל, וזה מה שהכי גורם לך להתעצבן,
את פשוט מתעצבנת שאת לא יכולה להסתיר ממני דברים.
אני יודע את כל הסודות הכמוסים שלך, אפילו אלה שלא סיפרת לי.
אני חש את האהבה שלך כלפיי, או כמה שאת מאוהבת בי, אני מרגיש את האהבה כפולה,
כי גם אני אותך.
ואת מתנהגת כמו טיפשה ונהנהת מזה, ברור שאת נהנהת מזה, את מזל דגים כמוני,
כיף לך לחיות בסרט.
הבעיה שכנראה אני מעל זה כבר, הייתי שם, והבנתי שההנאה האמיתית היא בחוץ.
ופתאום יש לי בלאק אאוט, לא זוכר מה רציתי להגיד, אבל אני עדיין אוהב אותך עם כל הכעס,
והפגיעות.
אני יודע שאני האחרון שאת רוצה לפגוע בו, אבל אני נפגעתי בכל זאת, למה את מתנהגת כיאלו לא אכפת לך?
למה את מתעלמת ממני?
כל כך הרבה שאלות שאני לא מסוגל לשאול אותך, אני כנראה פחדן כמוך, אני כנראה לא יותר טוב ממך.
ואת גם כנראה פגועה כמוני, וגם לך קשה.
הלוואי ולא הייתי יכול להבין אותך, הלוואי והייתי יכול לכעוס עלייך, הלוואי והייתי יכול לא לאהוב אותך יותר.
אבל אני לא יכול.
שנינו פחדנים, פוחדים בגלל מה שיגידו, פוחדים ממה שאנחנו נגיד אחד לשניה.
החברה הזו גורמת לאנשים כמונו לפחוד, כי אם נגיד את מה שאנחנו מרגישים,
אולי יקרו דברים נוראיים והאדמה תבלע אותנו.
ואני יודע שזה לא נכון, אבל אני עדיין פוחד.
אני אוהב אותך ותמיד אוהב אותך, לעזאזל.

תגובות

חזרה ליצירות