כלא

כמו נגר עיקש

אני בונה כל יום

את הכלא שלי

אין לי תוכנית כתובה

רק הראש מפעיל את הדמיון

והידיים עושות מה שהמחשבה מצווה

מציב את הסורגים במרחקים קבועים

מניח לבנה על לבנה

בדמיוני אני רואה אותו שלם

לא סופר כמה מטרים קיימים

לא לוקח לעצמי שטח מרווח

מה שקיים זה מה שיהיה

מבוקר עד ערב

כמו נגר חרוץ ועקשן

אני בונה את הכלא שלי

זיעה ניגרת על הפנים

בגרון יש תחושה של מחנק

והעיניים, לא רואות שום דבר

מסמרים על הקיר למדף שיחזיק ספרים שקראתי

מקום לשולחן, בו אוכל להציב את הדפים עליהם אכתוב את עצמי

מאפרה וסיגריות, פינה למיטה

הכלא שלי הוא אפור ודל

לא יהיו בו פרחים או תמונות

החלון היחידי יהיה חלון פנימה

ועל הקירות אכתוב את חטאיי

אקרא אותם מבוקר ערב ערב

אתפתל עם התחושה, אבקש מחילה

הכלא הוא ביתי, ביתי הוא הכלא

אליו אני נכנס בכל ערב

ובבוקר אני חוזר לבנות אותו