שיכור ולא מיין - יעל כרמי גבאי ©

שיכור ולא מיין  -  יעל כרמי גבאי ©

מסבאה..

שעת סגירה.

ליד הבר מתנדנד שיכור אדיוט.

- 'כוסית  אחרונה ודי'

הוא אומר למלצר.

על הבר נותר,

רק בקבוק אחד מוזר.

והשיכור מבולבל,

זו לא שאלה של אומץ

בבקבוק משום מה היה רק.. חומץ.

נתן עינו בכוס

וב'שלוק'  אחד

שתה כוסית אחת.

אחת יותר מידי וואי וואי...

הוא השתעל, השתנק,

הוסיף קילו סוכר ,

ועדיין הטעם מר..

הוא   ש  י   ל   ם.

שיהק           גיהק

פיהוק מאוחר פיהק.

אל הבית  רקד    וצעד

הרגיש כמו 'כוכב נולד',

מקלחת הגונה , חשב

תרענן אותו  עכשיו .

הגיע לביתו,

את העניבה פשט,

תלה על קולב .

את מכנסיו הסיר

ועם הג'קט המחוייט,

ועם נעלי הריקוד המושחת,

נכנס לאמבט.

בראי הנשקף, בבהלה הביט

הוא נראה כמו חבית.

טיפות המים התחילו לזרום

שוטפות את חליפתו,

ואת פלג גופו התחתון.

וכך, עם נעליו,  עומד במקלחת,

הוא גירד בקרחת,

הוא היביט אל הכרס השמנה

משהו חסר שם , חשב הזומביט,

הכרס הסתירה את מה שמתחתיה היה.

היה . הוא היה בטוח שהיה...

נכנס לדיכאון, השמן,

כבר היה בטוח שמה שהיה שם,  

כבר אין...

מסכן.

המים מתמידים וזורמים

החיים חמוצים.

הוא התכופף וחיפש ,

עכשיו היה בטוח...

הסבון המסכן,

התאבד בצלילה,

לא יכול היה לסבול,

טעם חמוץ – מתוק

שנדף מן האדון,

איזה חידלון.

השמן מן האמבט יצא בחיפזון.

מאוכזב

חלץ נעליו,

ניגב במגבת את הג'קט הרטוב,

עליו לבש את הפיג'אמה,

שכך יהיה לי טוב...

חיבק את הדובי חברו הטוב,

שלא יהיה לו עצוב.

תוך כדי גיהוקים, שיהוקים ובילבולים

כיפתר הפוך את כל הכפתורים,

לחש ממתיק סוד  בריח של חומץ:

- וואלה הסבון הזה ,

סוף סוף קיבל אומץ..."

כל הזכויות ובקבוק החומץ המוזר והדובי הקטן,

 ועיצה אחת קטנה, לא להשתכר בבר