הַזְּמַן לַשִּׁנּוּי/ דּוּדִי

בס"ד                                                                                                        3.8.2011

הַזְּמַן לַשִּׁנּוּי/דָּוִיד סָמוּכָה דּוּדִי

אַל תִּתְנִי לְעַצְמֵךְ לִשְׁקֹעַ,

אַל תִּכַּנְעִי לַתִּסְכּוּל.

אַל  תַּגִּידִי שֶׁאֵין לָךְ כֹּחַ.

אַל תִּתְמַכְּרִי לַדִּכְדוּך.

יֵשׁ תְּקוּפוֹת בָּחַיִּים,

יֵשׁ נִדְמֶה וַאֲנַחְנוּ "תְּקוּעִים".

מֵהַקֹּשִׁי צָרִיךְ לִצְמֹחַ,

זֶה לֹא הַזְּמַן לְחֹסֶר אוֹנִים.

קוּמִי עֲשִׂי מַעֲשֶׂה,

קְחִי אֶת עַצְמֵךְ בַּיָּדַיִם.

"קוֹמִי אוּרִי כִּי בָּא אוֹרֵךְ",

הָרִמִּי לְמַעֲלָה עֵינַיִם.

זִקְּפִּי אֶת גַבֶּךְ הַשַּׁח,

הָעַלִּי עַל פָנַיִּךְ חִיּוּךְ.

צְאִי מִתּוֹךְ הַהִּשְּׁתַבְּלֵלוּת,

כִּי זֶה הַזְּמַן לַשִּׁנּוּי.