נִיחוּם אָבֵלִים/ דּוּדִי

בס"ד                                                                                               3.8.2011

טוֹב לָלֶכֶת אֶל-בֵּית-אֵבֶל,

 מִלֶּכֶת אֶל-בֵּית מִשְׁתֶּה-

-בַּאֲשֶׁר, הוּא סוֹף כָּל-הָאָדָם;

 וְהַחַי, יִתֵּן אֶל-לִבּוֹ. (קוהלת ז' ב')

נִיחוּם אָבֵלִים/דָּוִיד סָמוּכָה דּוּדִי

הַהַלְוָיָה וְהַשִּׁבְעָה בֶּעִקְּבוֹתֶיּה ,

הִיא דַּרְכּוֹ הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הָאָדָם.

חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת אוֹתוֹ לְלַוּוֹת,

בְּלֵכְתוֹ  לִמְנוּחַת עוֹלָם.

שִׂמְחָה מִזְדַּמֶּנֶת בְּהַרְבֵּה אֵרוּעִים,

אִם הֶחְמַצְנוּ אֵת הַחֲתֻנָּה .

אֵרוּעַ נוֹסָף יִזְדַּמֵּן בִּמְהֵרָה,

חֲנֻכַּת בַּיִת, בְּרִית, אוֹ בָּר-מִצְוָה.....

בָּהַלְוָיָה אוֹ בְּבֵית הָאָבֵל,

מְדַבְּרִים עַל הַתְּכוּנוֹת הַטּוֹבוֹת.

 שֶׁל הַנִּפְטָר בְּתַחֲנוֹת חַיָּיו ,

כִּי,"אָחַרֵּי מוֹת" "קְדוֹשִׁים" "אֱמֹר".

הָאָדָם הַמִּשְׁתַּתֵּף בָּהַלְוָיָה,

נִזְכָּר בַּמָּוֶת הַכּוֹאֵב.

סוֹפוֹ שֶׁל כֹּל חַי,

נִזְכָּר וּבְלִבּוֹ מְהַרְהֵר.

עוֹשֶׂה חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ עִם עַצְמוֹ,

עוֹצֵר, חוֹכֵּך וְחוֹשֵׁב.

מָה לַעֲשׂוֹת בַּזְּמַן שֶׁנּוֹתַר!?,

אֵיךְ  עַד יוֹם הַמִּיתָה אוֹתוֹ לְנַצֵּל!?.

הַיּוֹם עִם דּוֹרִית וְנִירִית,

אֵת מִשְׁפַּחַת אַרְּדִיטִי בָּאנוּ לְנַחֵם.

עַל יְהוּדָה דִּבַּרְנוּ כֹּל הַזְּמַן,

עִם הָאָח, הָאִשָּׁה, הַבָּנוֹת וְהַבֵּן.

הֶעְלֵנוֹ זִכְרוֹנוֹת מְשֻׁתָּפִים,

שִּׁתַּפְנוּ אֵת הָאֲבֵלִים.

הַמִּשְׁפָּחָה אָסְפָה אֵת כֹּל הַשִּׁירִים,

שֶׁנִּכְתְּבוּ עַל יְהוּדָה בְ"דֶרֶךְ הַמִּלִּים".

חַשְׁנוּ אֵת קוֹרַת הָרוּחַ,

שֶׁהַשִּׁירִים גָּרְמוּ לַמִּשְׁפָּחָה.

הִרְגַּשְׁנוּ עָד כָּמָה "דֶרֶךְ הַמִּלִּים",

הָיְתָה חֲשׁוּבָה לְיְהוּדָה.

מִשְׁפַּחַת אַרְּדִיטִי הַיְּקָרָה,

שֶׁלֹּא תֵּדְעוּ יוֹתֵר צַעַר.

שֶׁלֹּא תֵּדְעוּ שְׁכוֹל וְאָבְדָן,

יִנּוֹן זִכְרוּ שֶׁל יְהוּדָה בְּלִבְּכֶם וּבְלִבֵּנוּ לָעַד.

תְּנּוּחָמוּ מֵהַשָּׁמַיִם,

עִם שְׁאָר אֶבְּלֶי צִיּוֹן וִיְרוּשָׁלַיִם

אָמֵן!!!!