תאונה

במורד הכביש התנועה זרמה לאיטה  ,הנהיגה האיטית נעמה לה  ,רוח חמימה ליטפה את פניה .

מאזינה קשב רב למוסיקה יוונית המתנגנת בעוצמה רבה.

מדי פעם מצטרפת בשירה קולנית לנגינת הבאזוקי הקצבית והכובשת,

מחייכת לעצמה משחזרת  את  הפגישה עם חברותיה ,

פגישות "ימי חמישי "שהפכו למסורת קבועה משך השנים .

"זה טוב יותר מללכת לפסיכולוג " כך נהגה  לומר ...והן הסכימו איתה.

בראשה כבר החלה לחשוב על המשך יומה ,על מספר טלפונים שעליה להשיב

לבקר את אמה , להתחיל בהכנות לארוחת שישי .

עצרה ברמזור כאוטומט , שקועה עמוק  במחשבותיה אינה רואה דבר...

לא חשה באימת הולך הרגל שעמד לחצות את הכביש ממש לידה

לא שומעת את צעקות האישה הצעירה    שהמשאית לפניה החלה להידרדר לכיוונה.

בחטף ,הספיקה לשמוע  רעש צורמני של חריקת בלמים ...חשה בריח גומי שרוף

גופה נזרק קדימה  כבובת סמרטוטים .ראשה נחבט בעוצמה  בחלון , דם ניגר על פניה .

"מוזר שלא חשה כאב" גיחכה לעצמה ..

הרגישה את גופה מרחף  על עננים דמויי צמר גפן .שומעת בליל קולות  לא מובן.

צעקה, אך   קולה נבלע עמוק בגרון קפוא ,ניסתה בכל כוחה לפקוח את עיניה

 שכוסו בעפעפי בטון  .

ליבה הלם בפראות הרגישה את האימה המקפיאה מחלחלת לאיטה

וילון אפור מנוקד בצורות ובאותיות חסרות משמעות כיסה את עיניה בעקשנות  מחליש

התנגדותה  מבטיח   נחמת שווא  ...אורות מפתים  מלחשי קסמים נעו לעברה   

עוטפים ומושכים  בעדינות בחבליי זהב בלתי נראים  ,גופה התמסר לאיטו  ,רוקד את המוות ...

לתודעתה השבורה החלה לחדור המחשבה הנוראה על מותה...

,