חתול איש

עוד שנייה אחת זה ייגמר ותוכל לחזור לכל מי שהייתה פעם

עוד רגע הניצוץ בחושך הזה יהפוך לאור גדול

ואתה תקום בפזיזות לעבר כל מה שרצית, ואתה תחזור להיות כל

מי שהייתה פעם ואתה תואר באור הגדול של השמש.

אבל דווקא אז, דווקא כשתהיה שמה אתה תשכח את השחור שבנה אותך

אתה תשכח את כל המסעות בעולם האפור שבו הלכת על הרבה שבילים

שבהם לא הכרת, אתה תשכח את כל מה שנגע בך, את כל מי  שדאג

לך והאיר אותך בחלום, ואז החזיר לך את האור. את אור השכחה שאותו

שחכת מזמן מלזכור.

נכנס לי עכבר מתחת המכנס ועקץ את עורי

אז אני הוצאתי אותו. הוא היה לבן עם עיניים אדומות.

תפסתי אותו בזנבו הוורדרד, הרמתי אותו למעל ראשי

והבטתי בו והפכתי לרגע מרעב לרעב מתמיד.

אז פתחתי את פי והכנסתי אותו לגופי.

אני מוכן להישבע שהיה לו טעם של עוף.

אבל זה לא העניין. לא ולא. העניין הוא שכבר אני חודשים

מתצפת בזהירות מפינת הסמטה לעבר בית הקפה בו

היא עובדת בתור מלצרית. אני מסתכל עליה בעסיסיות כזאת

חושב על כל התמונות שתלויות לי על הקיר שלה.

כל התמונות שלה בעבודה, כל התמונות שלה במקומות הבילוי,

כל התמונות שלה שהיא נכנסת לבית שלה. וגם במקום הסודי שלי

אני מחביא את כל התמונות שלה במקלחת. איך שהמים הצלולים

פוגעים לה בראש ואז ניתזים לחזה הוורדרד והאסור שלה ויורדים

לאט, לאט לכיוון המפשעה המגולחת שלה.

ואחריי זה היא עוטפת עצמה בקטיפה וורודה ומורחת על עצמה קרם

בעדינות ובסבלנות מופתית.

היא אף פעם לא שמה לב אליי, וגם אם כן היא תחשוב שאני מוטציה בגלל

זנב החתול הארוך שיוצא לי מאחוריי.

הייתי רוצה שהיא תהיה זאת שאותי תגדל, הייתי רוצה שהיא תהיה זאת שתשים

לי את החלב בבוקר במתקן כל יום ואז להתחכך בין שני רגליה כשהיא יושבת

לצפות באחת הסדרות שלה.

אבל אני גם בנאדם בשר ודם, פשוט נולדתי אחר, נולדתי עם זנב ארוך של חתול. וזוהי איננה אשמתי. הייתי רוצה להיות איתה, הייתי רוצה כשמקום שהיא תמסור את גופה

כל לילה לגבר אחר שהיא תתמסר רק לי. כי רק אני יודע בדיוק איפה לנשקה, רק אני יודע באמת איך לגרום לה לירטות. רק אני יודע כמה סבל ובכי היא עוברת כשהבחור

השקם בבוקר מתלבש מהר ולוקח את חפציו ובורח.

הייתי רוצה להיות החתול שלה, וגם בעלה.

אבל אני לא יכול, כי אני רק איש חתול שלא יכול לבחור.

אני רק איש חתול שכל לילה תופסת אותו כאשר הוא קופץ בין גגות

של בניינים ויוצא מפחי אשפה כשעכברים בפיו אשליה מחבקת.

אני רק איש חתול שמחפש את הבחורה המושלמת שגם היא מארץ

אחרת.

ואז ראית את האור הזה, כמעט ונגעת בו

כמעט וטעמת את טעמו הממכר.

ואז גלית שאחרי הרבה שנים של חושך

זה לא אותו האור שאותך אז סנוור,

והמקום שונה, והאנשים עם פרצופים עקומים

אותך אפילו לא שואלים.