העולם הישן

שנינו יושבים במרפסת

בזמן שהילדים עושים הפיכה

אנחנו מחכים לגשמי קיץ

הכותרות מהדהדות

העולם הישן מבקש רחמים

ואותנו לא הזמינו לעולם החדש

את מדליקה את האור ומכבה את הרדיו

את רוצה שאמציא לך סיפורים

אני מעדיף לשתוק ולבהות בקיר

בינינו כבר אין סימני עצירה

סימני הדהירה נעלמו

מישהו ניקה את הראיות

את שואלת אם אני רוצה לשתות

ומדליקה לך סיגריה

העולם הישן השאיר לנו כמה קסמים

עולה מתוך הקול שלך

רגע לא ברור

אני מנסה להיאחז בו, אבל נחלש

את לא כמוני

את לא מחפשת רמזים בכלום

רק עקרונות שאי אפשר לשבור

הילדים יגלו יום אחד

שהעולם עדיין מסתובב על צירו

הוא לא מתכוון ליפול בקרוב

אני קם ללכת

את מציעה שאשאר

אני לא מבין מה את אומרת

חושב על כל הדברים ששכחתי אצלך

היינו יכולים להיות מוכרים כל כך

אם לא היינו זרים במבט

את מבינה שאין טען

אז אני הולך, את לא מלווה אותי לדלת

הילדים של היום עושים את ההפיכה של מחר