יצירות אחרונות
כינור אמצע חיי (3 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -23/11/2024 12:56
הָאַהֲבוֹת שֶׁלָּנוּ (3 תגובות)
רבקה ירון /שירים -23/11/2024 12:31
שִׁיר לְעָמִית (2 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -23/11/2024 10:18
כוחו של חיבוק (4 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -23/11/2024 09:50
מאתמול / לאמי ז"ל (8 תגובות)
דני זכריה /שירים -23/11/2024 06:35
זֶה כִּמְעַט סוֹפָנִי לָגַעַת בְּחֲבַצֶּלֶת (3 תגובות)
יעקב ארדיטי /שירים -23/11/2024 02:53
חִיּוּכִים בִּצְבָעִים - חֲמִשָּׁה קְצָרִים (14 תגובות)
אביה /שירים -22/11/2024 21:10
את וציפרים (7 תגובות)
יצחק אור /שירים -22/11/2024 16:12
סיפורים
טיל אנגלי ישירטיל אנגלי ישיר / מוטי לקסמן, ד באלול, תשע"א חולמני וסקרן הוא נע בעולם. כך גם בכיתה בבית הספר. אבל הוא היה ילד חמוד בכיתה ד, חכם, כמעט כל המורים אהבו אותו. בדרך-כלל, שמוליק הקטן די השתעמם, על אחת כמה וכמה היום (יום בשנות ה-50 במאה הקודמת); שכנו לשולחן לא הגיע לבית הספר. שמוליק ישב בשורה הראשונה בטור, ממש קרוב לשולחן המורה. המורה לאנגלית, ח'ניה, עולה מהונגריה, הקפידה על משמעת ודרשה הקשבה. היום היא רשמה על הלוח מספר מלים חדשות באנגלית. היא ביקשה להעתיק, ולרשום פירוש בעברית. שמוליק, לא בדיוק הקשיב. הוא קיבל אתמול מתנה, עט כדורי חדש "רולקס". שמוליק היה שקוע בפירוק העט, ובבדיקת עוצמת הקפיץ. דמיונו הרב, כרגיל, השיט אותו למקום אחר, הוא היה במציאות של רקטות שעפות עליהן קרא ב"משמר לילדים". שמוליק היה במקום השיגור. הוא פירק את העט הכדורי, העמיד את "הרפיל" על השולחן הלביש עליו את החלק הצינורי התחתון של העט עם הקפיץ, והחל בלחיצות קלות מטה. ח'ניה, המורה לאנגלית הבחינה. היא התקרבה אל שמוליק, התכופפה אליו: "שוב אתה לא מקשיב!!!" קולה הפתאומי, שחרר את אצבעותיו. הטיל שוגר! נשמעה צריחה: "אוי!". ח'ינה הוציאה את הטיל מהמפלש הקטן שבין שני שדיה...
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |