כנרת

  כִּנֶּרֶת    יהודה בן יחיאל        

אַגַם הַחוּלָה חָלַט תֵּה מַנְעַמָיו                                               

הַיַרְדֵּן הֵנִיב מְשׁוּלָשׁ נְחָלָיו                                   

אַתְּ כִּנֶּרֶת טוֹבֶלֶת שְׁקֵטָה חוֹלֶמֶת

שִּׁיפּוּלֵי שִּׂמְלָתֵךְ טַלְטֵּלָה נִּרְקֶמֶת

כִּנֶּרֶת קְשִׁישָׁה חָלְפוּ עֲלוּמָיִיךְ

אָנוּ לָךְ עֶדְנָה גְּמוּלֵי חֲסָדַיִיךְ

עַל הַשֶׁבֶר כּוֹנַנְתּ סְבִיב הֲרָרַיִיךְ                                        

דּוֹמְעִים אֶל מִּדְרוֹן הַגּוֹלֵשׁ עָדַיִיךְ

אַךְ לְשֵׁבֶט גּוֹרָלֵךְ – הַחוּלָה יָבַשׁ                                                        

לוֹקָה בְּשִׁבְרוֹן זַכּוּת מֵימָיִו

אַתְּ כִּנֶּרֶת וְחוֹפַיִיךְ הַקְמֵלִים

מַשְׁקַה אֶרֶץ שְׁחוּנָה בַּשָׁנִים

אַתְּ כִּנֶּרֶת כְּרָחֵל אֶת בָּנֶיהָ

תֵּינִיק תַּרְוֶוה גַּם אָפְסוּ כּוֹחוֹתֶיהָ                  

עוֹד יָמִים יָבוֹאוּ    הֱיוֹת גֵּאָה

וּלְשַׁד עַצְמוֹתָיִיךְ   יִרְוֶוה סָבְאָה.

24/2/2011

                    כל הזכויות שמורות