יצירות אחרונות
עַל נַהֲרוֹת הַלֵּב (0 תגובות)
שמואל כהן /שירים -02/05/2024 04:21
כבר דבר לא יהיה בסדר (1 תגובות)
גליה אזולאי /שירים -01/05/2024 23:33
אל תכתב לה שיר אהבה (1 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -01/05/2024 21:52
העטיפה וצניעותה (1 תגובות)
צביקה רז /שירים -01/05/2024 21:44
סחרור- מתוך דיו ודופמין (1 תגובות)
תומר קליין /שירים -01/05/2024 21:05
ריח הכמיהה (5 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -01/05/2024 18:15
הַגָּדָה שֶׁל אִמָּא אַגָּדָה שֶׁל אַבָּא (10 תגובות)
רבקה ירון /שירים -01/05/2024 12:44
סיפורים
ראש השנה 2010היא הלכה לשם עם החברות שלה, בת שש עשרה, מה היא מבינה. רק יצאה אל החיים. הדילר שעמד בפינה חילק אקסטות במחירים טובים. היא הייתה דלוקה על חומר כזה. תמיד רצתה להשיג אותו. היו לה מאה שקל בכיס היא שילמה את המחיר וקיבלה בול... שמה בפה והעולם נראה לה יותר צבעוני, יותר מזמין. בהמשך החוף נערכה תחרות על במה מאולתרת מול קהל של מאה תיכוניסטים שטופי הורמונים. מנחה צעיר ומתלהב ניסה לעורר את המסיבה. "תחרות ציצי ונשיקות!" צעק לקול מוזיקה קיצבית. כל מי שחשפה ציצי קיבלה חולצה חינם ומי שהתנשקה עם המנחה של האירוע קיבלה קעקוע חינם באוהל האטרקציות. "אני מורידה" היא אמרה, עלתה על הבמה והחיוך הסליזי שלה נשפך על הפנים. הורידה וחשפה ציצי שופע. המנחה בחן את החזה והכריז במיקרופון: "זאת כוסית! זאת שאפה!" נתן לה חולצה ושאל אם תרצה להתנשק איתו: "היא מוכנה ללכת על זה או לא?" קרא למיקרופון. "כןןןןן!!!" צעקו מן הקהל. מסטולה, היא עדיין לא התלבשה והתנשקה איתו חצי דקה כשהוא מנצל את ההזדמנות למזמז אותה. "מגיע לך כרטיס לקעקוע באוהל האטרקציות!" צרח מאושר. הבחורה השנייה כבר עלתה לבמה. הייתי קוראת לצעירה המסוממת כלומבראש אבל באמת היה לה כלום בראש. אם הייתה חברה שלי הייתי נותנת לה סטירת לחי ומעיפה אותה לים. חוף ניצנים או חוף סדום?
שנה טובה
ישראל, ראש השנה, התשע"א. 2010
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |