חזרה ליצירות
סיפורים

הדרך

אלכס מילמן | (30/09/2011 02:58) | 106 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
אחרי שהוא ניסה את כל הדרכים המקובלות שהיו קיימות עד אז,הוא החליט ללכת על דרך חדשה ומקורית,דרך שהוא חשב עליה רבות ותמיד הרהר לגביה בלבו,דרך, שדרכה החיים נראו אחרים לגמריי.
אז הוא החל לדבוק בה,בלי לחשוש.
בהתחלה כמו כל תינוק,זחל לו לאיטו והפיל את פניו מדי פעם, מנגב את הזיעה מפניו ואת דמעות הכאב הראשוני שנוצרו להן.
אחר כך כמו גור של חיה בטבע, החל לעשות צעדיו הראשונים אך נזהר להגזים עם דרכו, לקח את צעדיו באופן שקול ולמרות שהיה נמרץ להגיע לקו הסיום, היה מתמהמה מעט בדרכו לבל ייפול.
לבסוף הלך בבטחה בדרכו שלו,עם ראש מורם וגו זקוף, כך שכולם יראו אותו ויבינו שהוא מצא דרך אשר הוא מצליח בה.
ואז באה הסערה.
 מזג האוויר ההפכפך שהכה בפתאומיות את הסביבה התאים לו ככפפה ליד. פתאום כולם החלו להבחין שהליכתו של זה, היא ההליכה שנראית הכי טובה, הכי נכונה,וכנראה שאין לה תחליף.
החלו להגיע אליו מכל קצוות תבל. כולם רצו לדעת את סוד הצלחתו,את חכמתו האדירה, רצו ללמוד על כוחו העצום של האדם אשר מרד במוסכמות ופיתח דרך חדשה, דרך שעם פרוץ הסערה נראתה לכולם כל-כך הגיונית עד שהיו בטוחים שגנב רעיון זה מדרך שהייתה קיימת לפני כן.
אך לא כך היה הדבר! בעצמו, בעזרת כושר האינטואיציה שלו שאמר לו להמשיך לחפש דברים חדשים ובעזרת שעות של התמד לימוד עצמי ושקט נפשי הוא למד את דרכו.
ואכן לימד הוא את כולם. לימד דרכו מא' ועד ת' ובמהרה כולם ידעו על הדרך שלו ודרכים ישנות שכחו,מכיוון שאין היו הן רלוונטיות להמשך קיומם.
ואז נגמרה הסערה.
וכמו אחרי כל סערה בא גל של ברכה ששוטף את הכל,כך גם בא מן ההמון גל של התמרדות כנגד הדרך המקובלת.
עלו קולות מן הצעירים,שדרשו שינויי. הם טענו כי הדרך שהוא לימד אותם היא דרך עקלקלה,קשה להסתדר איתה ואין היא מותאמת לערכים שעליהם הם צריכים לגדל את ילדיהם.
היו כרזות,היו הפגנות,היו תהלוכות ענק והיו מחאות.
לבסוף,הוחלט על משפט ראווה.
הוא הושם בכיסא גבוה,ולעיניי כל החפץ בכך,הוכרח להגיד שהוא טעה.
אך לבחור מהסיפור שלנו היה אופי אחר. הוא היה עיקש. כמו חמור. לעיתים העירו לו על כך אך הוא תמיד דבק בשלו. גם פה אפוא הוא החליט לא לוותר- הוא המשיך לטעון שדרכו היא זו הצודקת ואין הם מבינים כלל וכלל בדרכים.
אחרי דיון מעמיק הוא הומת ואת גופתו השליכו לים.





לאחר שהשנים עברו,העולם נתחלק להרבה קבוצות.  כל קבוצה בחרה לעצמה נתיב וכיוונה עצמה למטרות שהיא סימנה.

אין אף אחד יודע מהי הדרך הנכונה,אבל גם דרכו שלו מסתובבת לה בין הקבוצות, ולעיתים,כך אומרים, אפשר לשמוע את הדרך שלו לוחשת לקבוצות" תבחרי אותי-ולא תצטערי".
חג שמח ושנה טובה!

תגובות

חזרה ליצירות