בין הבדים לבשמים

השמש עמדה בינות לעצים הגבוהים ושיחי הפרחים,  במרכז שמי הגן הירוק, שנשקף מחלון הספרייה של האוניברסיטה. מזי, הרימה מבטה מעל גבי ערמת הספרים שניצבה מולה כשמחשבה מטרידה ומציקה הסיטה את תשומת ליבה  מלימודיה.

"יש לי מספיק זמן להתרענן?" שאלה את עצמה תוך שהיא מרכינה ראשה אל חולצתה משאיפה עמוקה, "מחכה לי יום ארוך פה, אני חייבת להיכנס לשטוף מעט את בית השחי, להתבסם  ואולי להחליף חולצה," הציצה בשעונה בחופזה, אספה את הספרים אל תיקה ומהרה בחופזה אל עבר המלתחות.

מי מאתנו לא חווה את ההרגשה המציקה והטורדנית של חשש מריח לא נעים במשך היום. 

היה זה ערבו של יום האתמול, בכניסה קטנה ברחוב שינקין ניצב שלט בגובה העניים "בושם אישי"                                                                              

חייכתי לעצמי וחשבתי, או פנטזיה נהדרת והתקרבתי לעבר הכניסה לחצר האירוח "של תפוז." מחלון הזכוכית גדול ומואר נשקפה מעבדת בשמים ובקבוקים עתיקים בשלל צבעים,

 "לרקוח בושם אישי?" מעניין מאוד, יצר הסקרנות רשם בפניו לא לדלג.

כבר בפתח צדה עיני את שורה של בקבוקי "לנור" המוכרים לנו מעל מדפי הסופרים השונים, מהיכרותי עם המרכך הטוב והריחני, גברה עלי סקרנותי. הושטתי את ידי ואחזתי באחד מהם, פתחתי וקרבתי אל אפי, הריח המשכר והעדין אפף את גופי ונחרט היטב בזיכרוני.

אהבה מיוחדת יש לי לריחות, אני מסוגלת לעמוד שעות ולהריח בשמים, תבלינים ועוד ריחות משונים. לזכור אותם ולנחש את שמם את התערובת שלהם.

כשאני רושמת לעצמי לנסות את הריח הזה, הפניתי ראשי אל החצר המסודרת עם שלחנות בר גבוהים מסך גדול מתנוסס בפינה, עליו הירוקים וריח הפריחה של העץ שכיסה בענפיו את החצר חידדו את ריח ה"לנור" שעדיין התגלגל במערות אפי וחלחל אל תוך גופי וזיכרוני.

אישה צעירה, עמדה ניצבת מול, נשאה את כוס השמפניה בידה והחלה מספרת על הניסוי החדש ועל חברת הבשמים ששמה לעצמה מטרה, להנעים את יומי ולפטור אותי מהצורך להתרענן כל כמה שעות. וזה נישמע כל כך פשוט.

מכבסים עם מרכך כביס "לנור- הסדרה המבושמת", שהיא נוסחה החדשה  המשלבת בתוכה תמציות בושם המצוי בבשמים המשובחים של צרפת,  הבושם אצור בתוך מיקרו-קפסולות זעירות המתפוצצות בתוך הבגד ומשתחררות בהדרגה במשך היום.

"הא!" צהלתי, "אני אהיה פטורה מדאגות?  כל מי שיקרב אלי יריח ריח  נעים במשך כל היום?" סקפטית לחשתי לחברותי "זאת היא פנטזיה נהדרת".

ומבלי להתעצל עוד באותו הלילה פתחתי את הבקבוק שקיבלתי , כיבסתי את חולצתי והינה אני פה יושבת על ספסל בגינה של אוניברסיטה, מרגישה עטופה ב"שמלת הזהב של לנור" כשטיפות "בושם אישי לרכותי", מחייכת אל הבחור שחלף על פני כבר בפעם השלישית וצוחקת ברשעות ממתיקה סוד אל חברתי .

"נו" היא שואלת מה הריח הזה? "גלי לי," הפצירה. " זה מדהים, זה מפתה, זה מסתורי," הניפה ידה אל מצחה משפשפת מנסה לפצח תעלומה.

"Magnifique, Seduisante, Mysteriuse ?," אני שואלת תוך שאני מזכירה את שמותיהם של שלושת הריחות המדהימים של הסדרה המבושמת ומקניטה אותה,

" תקראי בבלוג, תכנסי לתפוז."  

http://www.tapuz.co.il/forums/apps/spCount.asp?spid=5517