אמת קוסמית

אֶמֶת קוֹסְמִית

אֵין הָשָׁנָה שֶׁבָּאָה צוֹפָה לָזוֹ שֶׁעַבְרָה,

כִּי פָּנֵיה תָּמִיד הֵם לְאוֹפֵק הָזְמָן.

וְמָה צוֹפֵן הֵעָתִיד לְעוֹלָם לֹא נֵדַע

רַק בְּרָכוֹת לְתִקְוָוה שֶׁהָכּוֹל עוֹד יִהְיֶה טוֹב.

 הָיְקוּם לְעוֹלָם אֵינוֹ מְשַׁנֵה אֶת דְרָכַיו

גַּם הָשֶׁמֶש עוֹלָה וְשׁוֹקָעַת בְּלִי הֶרֶף,

וְיָרֵח בָּלַיְלָה מֵאִיר עִידָנִים

אֶת עוֹנוֹת הָשָׁנָה הָמִתְחַלְפוֹת דֶרֶך קֶבַע.

וְרַק הָאָדָם, נֶטַע זָר שֶׁבָּטֶבַע

שֶׂהָאֵל בְּרַאוֹ בְּצַלְמוֹ וְדְמוּתוֹ.

מְבַקֵש לְעַצְמוֹ כִּמְעַט דֶרֶך קֶבַע

לְהֵיטִיב עִם חָיָיו, לִדְחֹות אֶת מוֹתוֹ.

הוּא שָׂם מִסְפָּרִים וְקָבַע אוֹתִיוֹת

וְשִעְבֵּד אֶת עַצְמוֹ לְעַצְמוֹ בָּיְקוּם.

וְגַם שְׁנַת תשע"ב מַּשְׁמָעוּתָה הִיא רַק אֶפֶס

רִיק חָלָלִי שֶׁמְצַיֵין אֶת הָכְּלוּם.

אוֹתִיוֹת מוּמְצָאוֹת אוּלַי מְצַיְינוֹת הַּתְחָלָה

אֲבָל לָיְקוּם שֶׁסָבִיב זוֹ רַק שִׁגְרָה שֶׁנִמְרָחַת.

כִּי הַּתְחָלָה חֲדָשָׁה הִיא רַק סוּג שֶׁל מִּחְזוּר,

שֶׁחוֹזֵר עַל אֶמֶת שֶׁלֹא פָּעַם נִשְׁכָּחַת.

הָשָׁמָיִם אוֹתָם שָׁמָיִם וְהָיָם אוֹתוֹ יָם,

וְהָאֶרֶץ אֵינָה אֶלָא רַק כָּדוּר בָּמֵרְחָב.

וּבָאֶמֶת הָקוֹסְמִית, הָחָדָשׁ מִּתְיָישֵן

בְּאוֹתָה הָמְהִירוּת בָּה הוּא מוֹפִיע עַכְשָׁיו.

בְּכָל הַּתְחָלָה טָמוּן זֶרָע שֶׁל סוֹף

וְרַק הָּלֵב שֶׁסְבִיבוֹ הָאָדָם בְּצֶלֶם נִבְרָא.

הוּא הָנִיצוֹץ הָאֵלוֹהִי שֶׁמַבְדִיל בֵּין הָרֶגֶשׁ

לְבֵין אוֹתָּם מְקוֹמוֹת שֶׁחוֹמְרִיוּת עִיקָרָם.