לא סוגר חשבון עם הטוב

פתאום נעלמו העיניים

שהביטו אלי מן המראה

פתאום השירים

הפכו פשוטים להבנה

אני נוגע בפנים

אוחז ביד

הגוף לא קורס

המחשבה לא נבלעת בחשכה

לא באתי לסגור חשבון עם הטוב

לא נלחם לדעת

איפה הוא היה

בזמן שאני הייתי ער, ורדום למחצה

אני מכיר את הדרכים

הרובים הביטו אלי פעם מבעד כוונות

עכשיו היער חשוף

אני לא הולך יותר לאיבוד

מנסה להיזכר

אם התחושה היתה אמיתית

כמו שהטוב עכשיו קיים

האם גם האפלה לא היתה בדיונית

לא באתי הנה לסגור חשבון עם הטוב

לא מבקש שיענה לי על כל השאלות

יש מספרים שאי אפשר לחשב

ויש זיכרונות שאי אפשר לקלף

פתאום נעלמו השיניים שביקשו להינעץ

הכלבים חזרו למלונה

עכשיו אני יכול ללכת חופשי

בכיוונים משתנים

והרע לא היה לבד

והטוב, מעולם לא נשכח

מדליק סיגריה, פוקח עיניים

מדמיוני, מזהה את השבילים

עכשיו יכול ללכת בהם, חופשי