אבסינת

א

 (החולמת)

מתחת לשמיים השחורים

סוסים מושכים אחריהם את

מלכת הלילה

הווילאות המוסטים של עיניה

מקישים על החלון הקפוא

ממתינים

ממתינים

ארכיטקטורת גופה

כצריחים מחודדים

מינרטים דוקרניים

כיווצים של אדום

על בשר לבן

כוס בדולח נשברת

ואת בוחנת אותה

בדקדקנות של

שותפה לסיוט

כשתהום האופל שלה

משתקפת בפנייך

את מפרכסת חזרה

לתוך גופך

לובשת עור זר

בקרחת היער

שכולה מבוך מראות

אי הידיעה

היא נחמה

ברגליים קלילות

כמו כנפיים

מכסף

ב

 (הנודד)

מבט מערבה מתוך

קריית הישימון

כמה נהרות ופרפרים ושקרנים

מיטות חמות מדי ולבבות קרים

פשטו שמות ופנים

הסטוריה מיני-אפית

ומבטו תלוי עדיין

כפסל שעיניו חיות

מעבר לתהום השמיים

מנגנים הגברים

בסכינים ואקדחים

באצבעות עשויות

מקנים מלחשים

ובשפתיים דמויות כּוּס

הם כותבים את

דמי-ימי-העולם

נמשך קדימה

בידי

כלי הנשק

כלי הסקס

בבתיהן של אלמנות

של זונות

נערות בלי קרקע

שמנעוליהן שבורים

אתה מוצא סיבה

בהיעדר הסיבה

משיק פיך

ליללתו של צבוע

במרחקים

באשר אינך

הינך

קר ומת וזכר הגבר

השבר

ג

(אינטרלוד קצרצר)

מתחת לעץ המסתורין

מסתודדים

בחליפות של תשוקה

קרטון סיגריות

ומפוחית רחוקה

כמו רקוויאם

לטובעת איטית

באגם

אדמונית

וקרירה

בשמלה ירוקה

ד

(נשיקות קרות)

כשאני משקר

אני אומר את האמת

תלוי על צווארך

מכסה על פצעים

כמו ללכת על

חודי סכינים

כתמי אשם

רובצים על גבי

בכבדות של קוף

רק כשאני אעזוב

הכל יתבהר

את תראי

אהבה משומרת

בפורמלין

המיטה שלנו היא

המרחק

האורגזמה היא

צריחה

אל הדלת הריקה

ה

(שפתיים זבות)

לכן אתה קם

ומתלבש

צורר שערה אדומה

סביב אצבעי

גיבן-פתאום

עיני זכוכית

אני שמוטה

תחת העץ

שקטה עדיין

חירשת

להסברים מלומדים

כשבתוך ראשי

מסדרונות אפלים

שקצה יד

מבצבץ מתוכם

בהזמנה

באזהרה

כמו שקר בתוך

שקר

אתה דובר אמת

הזיקנה היא רוצחת

יומיומית

אבל במסגרת כללי

התיאטרון

ומחוות הלשון

יכולנו לנסות לערער את

היסודות

למשוך בחוטים של

עצמנו

הזיכרון שלי הוא

סוס חולה ירח

וכל הגברים שלי

פוחלצים של נוודים בגופי

ובאולמות השיש

הנרקבים של

מוחי

מתחת למילים

רובץ בנחת כמו

רוצח סבלני

נמצא הכאב

שמדבר בכיווצי הגרון

ובעוויתות הבטן

בפנטסיות על

עצים מושפלים

ומעילים מקטיפה

אתה בסך הכל

כלי עזר לתאווה

וכשדמיינת אותי על

סוסך ועורפך

הצצת לרגע בתהום

שתהיה מנת חלקך

המחשבות ארוכות כמו

הלילה שאני נופלת

לתוכו

והדמיון הוא חלאה נקמנית

את זה עוד תדע

כשתפרוש חזרה לנזירוּת

של נודד תחת הצהלה

הבלתי פוסקת של

פרסות ושערים מלאים ברוח

אני כאן

מתחת לאגם

קרה

וקפואה

ושקטה

ושמורה