למרות הכול

לַּמְרוֹת הָכּוֹל

וְיֵשׁ בִּי אֶת הָכּוֹח עוֹד, לְהַמְשִׁיךְ לִצְעוֹד בָּדֶרֶךְ.

לְהַרִים שׁוּב אֶת הָרֹאש אֶל עַל, וְלֹא, אֲנִי לֹֹא אֶפּוֹל.

רַק תְּנֵנִי אֵל תָּעֲצוּמוֹת אוֹנְךָ, אַל תַּכְרִיעֵנִי בֶּרֶךְ

אֶת כָּל קְשָיִי הָיוֹם לִשְׂרוֹד, גַּם אִם יִכְבָּד הָעוֹל.

וְגַּם אִם יָם יִסְעַר לו עָז, וּמַשְׁבֵּרִים יֵיעוֹרוּ,

וְרוּחַךָ תִּישׁוֹב חֵמָה בִּסְעַרָת בְּרָקִים.

מֵעָנָנִים קָרִים שְׁחוֹרִים, פִּנְסֵי מָרוֹם יֵאוֹרוּ

יִקְרָאוּ שׁוּב אֵלָיי לָצֵאת, לִנְדוֹד אֶל מֵרְחָקִים.

הַּרְאֵנִי אֵל דַרְכֵי תְּשׁוּבָה, בְּנוֹעַם תּוֹרָתְךָ.

וְתֵן בִּי כּוֹח, אֶמוּנָה, בְּךָ הָכּוֹל יָכוֹל.