תרמיל של גנרל/ יעל כרמי גבאי ©

תרמיל של גנרל/ יעל כרמי גבאי ©

בהשראת שיר של שלומי אייל

כשהוא השמיע קולות מלחמה,

היא שרה שיר הלל אל המילים.

פרידות זה לא הצד החזק שלה,

מילים נרדפות, כן

וליטופים.

כשהוא ארז את הפחד ,

בתרמיל של הגנרל

לגביה הוא היה  ונשאר.

רק ילד, רק  חייל.

כששב מן  המארב,

את כל הלבטים  והכעסים,

של  הקרב וה'תרגיל'

הוא השאיר בתרמיל.

הוא ביקש רק לישון.

היא דחתה לאחר כך

מילים שעמדו 'על קצה הלשון',

היא  סיפקה סיבות לאהוב,

היא רצתה אותו קרוב,

שיחייך,         שיאמר

- אמא באתי , אני כאן...

מילים רכות,

הצטנפו אל מיטתו,

נותנות לו דרור

לחלום את חלומו.

מילים שלחשה באוזנו-

כיסו עצמן בשמיכה

נישקו בבלוריתו

התערבלו בנשימתו.

רצו רק לאהוב

גנרל קטן.

כשהתעורר וחייך חיוך רחב,

היא כיבסה את המדים.

ימים טרוטים ללא שינה,

אל המכונה הדפה.

תלתה על החבל

גופיות יגעות,

אכזבות קטנות

נצחונות, מפלות.

מלחמות,

שמתחילות ואינן מסתיימות

ועד שתתיבש הכביסה,

היא ארזה לו

בתרמיל

בשקית קטנה,

מנה גדושה של חיבה, אהבה,

מלמולים של תקווה.

היא ארזה לו

גם דמעה קטנה,

עטופה בתפילה,

'חזור הבייתה בשלום בן,

     א   מ     ן ' !

כל הזכויות שמורות ליעל כרמי גבאי ©