בשבחי הפלאפל

בְּשִׁבְחֵי הַּפָלָאפֶל

בָּאתִי אֶל כִּכָּר הַעִיר, כָּמֵה אֶל הַטָעַם,

וְרֵיח הַּפָלָאפֶל שׁוּב מָּכֶּה בִּי בְּחוּשָיי.

מָּלָא לִבִּי בְּחָדָרַיו בְּחָמִימוּת שֶׁל פָּעַם,

מִן זִיכָּרוֹן מִזְמָן עָבַר, מָּתוֹק מִבֵּית הוֹרָיי.

"חֵצִי מָּנָה!..." בִּיקַשְׁתִּי לִי וְטוֹב לִבִּי בָּרֵיח.

וְאֶל הָּפִּיתָה בָּא כָּדוּר, נִמוֹךְ, חַם וְפָרִיך.

"וְקְצָת סָלָט וְחַמוּצִים גַּם טְחִינָה לַאוֹרֵח..."

יוֹתֵר מִזֶה, מוֹדֶה אֲנִי, דָבָר כְּבַר לֹא צָרִיךְ.

וּבָא הַטָעַם זֶה אֶל פִּי, בִּסְעוּדָת הַּהֶלֶך.

אֲשֶׁר רָעָבוֹנוֹ נִשְׁבָּר, לְיַד עֵץ הַּשׁוּלְחָן.

לְרֶגַע קָט וּמְיוּחָד אַף חַשְׁתִּי לִי כְּמֶלֶך 

שֶׁלִכְבוֹדוֹ, פָלָאפֶל חַם, מְּעוֹמֵק לֵב הּוכַן...

עַל כֵּן רֵעָיי מִן הָדוּכַן, רַק זֹאת אוֹמַר הַּפָּעַם.

תּוֹדָה מִקֶרֶב לֵב שָׂבֵע, תּוֹדָה עַל חֳוָויָה.

עוֹד יְסַפְּרוּ זִקְנֵי הָּכְּפָר בְּשֶׁבַח זֶה הַּטָעַם

שֶׁאֵין שֵׁנִי לוֹ בַּיְקוּם וּמְעוֹלָם גַּם לֹא הָּיָה...

* * *