יותר לא באים שירים

יותר לא באים שירים

המילים נחבטות בגלים

והשורות מתעקמות

יותר לא באים שירים

זו תחושה כנה

זמן קפוא

יש שם פנים שמחייכות אלי

גוף שצורח לכיווני

אני נאחז, ולא נופל יותר

אם משהו יתמוטט

לא אפחד

להרגיש שוב חלש

יותר לא באים שירים

מתעכבים בצמתים פקוקים

בין מחסומים וחומות

הכל נראה דומה

אבל רחוק כל כך מהאמת

הכל דומה, אבל שום דבר לא משתנה

יותר לא באים שירים

רק משוררים יודעים איך זה מרגיש

הם מתו, ואין להם למי לספר

מסכים לבנים

קירות חשוכים

תמונות בגדלים משתנים

אני עומד בצד

לא מחכה יותר

העצב הוא כבר לא מה שהיה

יותר לא באים שירים

אין כאב, רק תחושות

אין עצבות, רק זיכרון

אולי אתעורר

אולי אני ארגיש

משהו כאן באמת אמיתי