ערימה של חטאים

ערימה של חטאים

מונחת בצד

אני כבר לא נוגע

הם נאספו במשך שנים

עכשיו אני יודע

עלי לוותר

לא מחפש יותר את העונש

לא סופר יותר שעות מתות

פותח חלון ומגלה את הרוח

כמה זמן בזבזתי

על טעויות שלא הכרתי

על מילים שלא ידעתי את סופן

ערימה של חטאים

הפכו לזיכרונות

וקיבלו חיים משלהם

עכשיו אני צוחק בקול רם

עכשיו אפשר להניח את הראש

ולא לפחד מהחלומות

או מהבוקר שיבוא

כן הוא יבוא

גם אם בחוץ עדיין חשוך

לא הבטחתי לעצמי דבר

וגם העולם לא עצר עבורי, אף לא לרגע

אני רק המשכתי ללכת

ערימה של חטאים

התפזרה לה

אין מי שיאסוף אותה

אני מביט מרחוק

על הדלת שנפתחת

לא כתוב עליה שום דבר

עכשיו אני לא צריך יותר

לפחד מהעונש

לקבל את החטא כמובן מאליו