שירים

את שלא ידעתי...

 
וגברה בי התשוקה לדעת,
את שלא ידעתי.
וגבר בי הלהט ללקט פירותיך,
לאסוף פרורי מנחתך טרם יבשו.
כארס מתפשט בדמי,
לאגור מילים, לחבר שורות,
לשמר במרתפיי לימים אחרים.
הבערה בעצמותיי להשכיל דרכייך,
ניצבת בשעריך...סופדת בכינור דומם,
עוד נדבר בך רבות אמא.
 
 

תגובות