שדוני המאה

שדוני המאה בצבצו בתוכי,
רק לפצוח במזמור ישן,
ניגון עתיק שיסיר ממני,
תועבות שכמעט שכחתי.

שמעתי את קינת המלאכים,
לבה נשבר כשהלכתי בעצת האנשים הגדולים,
מדוע איני יכול לעשות ככל העולה על רוחי?
אין כבר לאן לפנות, אין מי שישמע זעקתי.

מנוחת עלומים, ימי השחרות חולפים,
בחשיכה המסתורית, על קבר שומם,
סיפורנו מתחיל ונגמר בעבר הרחוק,
רק לבי הדואב, אינו מסוגל לשכוח, נוהה אחר לבך.