רוֹצֶה לֹא יָכֹל/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

בס"ד                                                                                           17.1.2012

 רוֹצֶה לֹא יָכֹל/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

מִשְׁתַּדֵּל וְלֹא מַצְלִיחַ,

הַצְּפִיּוֹת מִדַּי גְּדוֹלוֹת.

מְנַסָּה וְגַם מַשְׁקִיעַ,

יֵשׁ עַל מָה עוֹד לַעֲבֹד.

הַרָּף אֲשֶׁר הִצַּבְתִּי,

הוּא גָּבוֹהַּ כָּךְ נִרְאֶה.

הִשְׁתַּדַּלְתִּי וְעָמַלְתִּי,

לֹא הִגַּעְתִּי לַקָּצֶה.

צְפִיּוֹת לָכֵן הִנְמַכְתִּי,

לַמְּצִיאוּת אֲנִי נוֹחֵת.

עַל הַיַּעַד שֶׁקָּבַעְתִּי,

לֹא כְּדֵי לְ"הִתְאַבֵּד".

הַיְּכֹלֶת דֵּי מֻגְבֶּלֶת,

וַאֲנִי לֹא כָּל יָכוֹל.

לֹא רוֹאֶה כָּאן שׁוּם תּוֹעֶלֶת,

לְבַדִּי לָשֵׂאת בָּעֹל.

אֲנִי מֵרִים יָדַיִם,

וּמוֹדֶה בַּכִּשָּׁלוֹן.

לֹא מֶדַלְיָה מַגִּיעָה לִי,

אֲנִי רָאוּי לְאוֹת קָלוֹן.