יונת השלום.

יונת השלום           מאת זיגי בר-אור

הבית שלנו בן שלוש קומות
שנועד למשפחתנו בשקט לחיות,
לחיות, אבל זה בתנאי שנותנים
ולא עם סמל השלום - "היונים."

על הגג שלנו יש רעפים
שאותם שמו "בשביל היונים",
כדי ללכלך את החלונות
ושיהיה לנו מה לנקות.

וכל שבוע צריך לנקות
את השביל והמרפסות,
התריסים ואת החלונות,
שיעופו כבר לכל הרוחות.

אבל עם בוא האביב
כשהכל ירוק וחביב,
הן עוד את הקנים בונות
דווקא מעל אדני החלונות.

ואז בוקעים האפרוחים
ולהם בכלל אין רחמים
ואז במקום רק אמא יונה,
יש לכלוך של משפחה שלמה.

אז מה עושים נגד כזו צרה
שלא כתובה בתנ"ך ולא בגמרא?
בלשון המעטה הרי אין מהם נחת,
רק לחלום שהן מטוגנות בצלחת.

אז מה פתאום היונה
כסמל השלום נקבעה,
שאותה לשמים מפריחים
בכל חגיגה שבה שמחים?

שיבואו לראות את הבית שלי,
אז יבינו שזה שלום גועלי
רק לכלוך ורעש ולא יותר,
שעליו בהחלט אפשר לוותר.

ובמקום היונה אני מציע
שסמל השלום עד שיגיע,
יהיה הסמרטוט שבו מנקים
את הלכלוך של היונים.