הַכְּאֵב כְּמָשָׁל.../דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

בס"ד                                           

הַכְּאֵב כְּמָשָׁל.../דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

                                   23.1.2012

חַשְׁרַת עֲנָנִים

מִתְקָרֶבֶת.

סוּפָה וְצִיקְלוֹן

מַגִּיעִים.

לְתּוֹכִי הַטּוֹרְנָדוֹ

שׁוֹעֶטֶת.

הַכְּאֵב שׁוּב מַרְקִיעַ

שְׁחָקִים.

הַכְּאֵב אֶת הַלֵּב

מְפַלֵּחַ,

הוּא חַד וְלוֹהֵב

כְּמוֹ סַכִּין.

לְמוּלוֹ נָשַׁמְתִּי

נֶעֱתֶקֶת.

בְּהַכְנָעָה מְקַבֵּל אֶת

הַדִּין.

לְהַבְדִּיל כָּךְ עָנָה

אִיּוֹב לְאִשְׁתּוֹ ,

שֶׁהִתְרִיסָה כְּנֶגֶד

הָאֱלֹהִים.....

"כְּדַבֵּר אַחַת הַנְּבָלוֹת תְּדַבֵּרִי –

גַּם אֶת הַטּוֹב נְקַבֵּל מֵאֵת הָאֱלֹהִים,

וְאֶת הָרָע לֹא נְקַבֵּל?!"

(איוב ב, י),

"בְּכָל זֹאת לֹא חָטָא אִיּוֹב בִּשְׂפָתָיו."