לימבו

אני רק זקן בודד במכונית נטושה.

חלפו ימים בהם ניצתה סיגריה בחוד הנעל.

קץ נכתב בחוד ציפורן וגוף כבד ממחשבות.

אהבה נשחקת בחישורים של מיאוס

ומגבעת סטטסון  מוכתמת בריח בתי מלון קרים.

רוחצים את הצבע מחלונה של הנערה

שואפים עשן ויורקים ריקושט.

ידיים רועדות על קו השיער הנסוג

ורגש לא חוקי נאבק בעולה של ידיעה.

וכך אני נגמר

וכך אני נגמר

הלילה נזירי כמו גברים עייפים ממין

והיום מתנהל ברגישות של קיבה חומצית.

בוא איתי למקום בו אין מוזיקה אפלטונית

ואפשר לעגוב על המוות עם המשקה הלא נכון.

כמו כלב שוטה שמתחנן לניחומים

אני משחד את האמת במנות של אמנות.

טווה משי עכברים כל עוד אין לי חברה

מתאפר בחושך כמו קברט שעבר זמנו.

קשה לקום  אינסוף ימים לאותו העור

שחוק כמו פנים שנשטפות במים.

מוטב כבר לשכב על הגב

לנשום את העשן ולצפות במות הכוכבים.

עלי, רוח רפאים

אני רק זקן בודד במכונית נטושה.

הימים לוטים בערפל טובעים בחשיכה

הכל דומם בחדרי הבקרה.

למזיקים אין למי להזיק.