דרכך

אך לעיתים אני כל כך

שונא,  

הלב שלי קופא

על מה שאת מעוללת לעצמך.

צלילות מחשבתך

עומדת בסתירה לאי יכולתך

לנווט אל היעד הנכון,

דרכך מזכירה עקלתון

והיא מובילה לשומקום,

את משלמת מחיר כבד

למרות שהמוצר שלך עובד,

את מוכרת את עצמך

בעבור נזיד עדשים

ולא ברור איך, מכולם

את ,המדהימה בנשים,

לא מתבססת על גג העולם.

לעיתים אני כל כך

שונא אותך

על מה שאת לעצמך מעוללת,

ממש כואב הלב

עד שמתייצבת המטוטלת,

אז אני שוב אותך אוהב.