תַּשְׁלִיךְ/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

בס"ד                                                                                                  28.2.2012

תַּשְׁלִיךְ/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

לֹא יוֹם קַיִץ,

סַעַר הַחוּץ וּבִפְנִים.

הִגַּעְתִּי לַיָּם,

לִפְרֹק "מִטְעָנִים".

עָמַדְתִּי בַּחוֹף,

מוּל הַגַּלִּים.

שֶׁבָּאוּ וְהָלְכוּ,

שׁוֹצְפִים וְקוֹצְפִים.

גַּם בְּתוֹכִי,

הִתְחוֹלְלָה סְעָרָה.

שֶׁיָּמִים אֲחָדִים,

בְּתוֹכִי קִנְּנָה.

מוּל גַּלִּים מִתְנַפְּצִים,

הִרְהוּר וּמַחְשָׁבָה.

הִשְׁלַכְתִּי לַיָּם,

עֶצֶב כָּאַב וְתוּגָה.

לֹא רֹאשׁ הַשָּׁנָה,

לֹא זְמַן "תַּשְׁלִיךְ"

תָּמִיד טוֹב לְהִתְנַקּוֹת,

וּמוּעָקָה לְהַשְׁלִיךְ.

לִפְרֹק מֵעָלַי,

סַעַר מַטְרִיד.

שֶׁעַל כְּתֵפִי הָיָה,

עֹל כָּבֵד וּמַכְבִּיד.

הִשְׁלַכְתִּי לַיָּם ,

אֶת כָּל הַתְּלָאוֹת .

חָזַרְתִּי לִהְיוֹת קַל,

וְחַף מִצָּרוֹת..