כל התמונות הקשות

וכל התמונות הקשות

עוברות בעיניי

כמו היו סרט שנכתב זה מכבר

והגיבורים לוהקו עוד בטרם ידעו

מה יהיה המשפט האחרון שיאמרו

וכל התמונות הקשות

רצות על הקירות

בפתחי חדרים

מול דלתות נעולות

ועמדתי במרכז החדר

ניסיתי להבין

איך זה מרגיש מקרוב

שזה דמיוני

כל כך אמיתי

הגוף נקרע

עכשיו הלב נטמן

יש רגע אחד שמבקש מחילה

אך כל השאר חטאו

והוא נענש ביחד איתם

וכשהמציאות לא יכולה להיות מתוקה

החלומות הם שקרים

הבדיה היא חטא

והדמיון הוא עולם רחוק שלא ניתן לחצות את השער אליו

תמונות קשות רצות במוחי

כשייגמר הלילה שוב אתעורר

ואראה מהחלון אור קלוש של יום

ואשמע רעש מכונית

לא אדע אם זה חלק או העיקר

מול הדלת אעמוד ואתהה, האם היא נעולה