שיר חברתי

שיר חברתי / משה ר. אזובי

די כבר מזמן לא כתבתי שיר

כזה שבוכה או מצית ומבעיר

אולי איזה שיר עם צחוק גדול

על איש שגלש בתוך המרכול

אולי כי האיש גלש בלי תכלית

ובין ים המדפים נעמדה לה גחלילית

כזו שמאירה פנים מצייצת כתגלית

על איש ועגלה כבדה בלי מלית

עכשיו המרכול מכיל דוכנים מפנקים

טעימות של חומוס או מרק שיוצקים  

מוכרים גרגירים של בריאות מזויפת,

בצורה מיומנת בשיטה משויפת

הסל שנשא בידיו היה קל משקל   

מהודר הסתובב במרכול כמו המנכ"ל

מסתכל ובוחן מחירים ותוויות

שואל מה קורה בשאר החנויות

כל קונה שבודק בשיטה מחושבת

מתעניין בחלב, בגבינה הכוכבת

הגבינה עם הבית עליה אומרים

מחיריה הורסים קירות  וחדרים

רק רציתי לכתוב שיר מצחיק

כשאני עסוק ובין השורות מפליג

יצא לי שיר מחאה עם חברתית

חזרה לעבודה שאפשר בלי תחתית

כל הזכויות שמורות ©  משה ר. אזובי